לבדיקה אימונוכרומטוגרפית יתרון על הבדיקה הסטנדרטית לסריקת סרטן קולורקטלי (WCOG 2005)

בדיקה אימונוכרומטוגרפית חדשה לדם סמוי בצואה (IOBT) רגישה הרבה יותר מבדיקת דם סמוי סטנדרטית (GOBT) לזיהוי סרטן קולורקטלי וכן מצב קדם סרטני.

הבדיקה האימונוכימיקלית צריכה להיות הבחירה הראשונה לבדיקת דם סמוי לסריקת סרטן קולורקטלי באוכלוסיה בסיכון ממוצע.

החוקרים השוו בדיקת IOBT, שפותחה ביפן ונקראת OC-Light, ישירות עם בדיקת GOBT הסטנדרטית. מטרתם היתה לקבוע איזו בדיקה היא הרגישה והספציפית ביותר לזיהוי סרטן קולורקטלי ומצבים קדם סרטניים בהשוואה לקולונוסקופיה. הממצאים הוצגו בכנס השנתי לגסטרואנטרולוגיה.

קל מאוד לקחת דגימה (בשימוש ב-IOBT). אם מקבלים פס כחול אחד הבדיקה שלילית, קו כחול שני הבדיקה חיובית. באירופה הבדיקה עולה 3 אירו.

בין יולי 2003 ואפריל 2005, בחרו החוקרים אקראית 2,650 אנשים בגיל 50-75 להשתתף במחקר. כל האנשים המשתמשים באופן קבוע בתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות או אנטיקואגולנטים או עם היסטוריה של סריקה לסרטן קולורקטלי, מחלת מעי דלקתית או קואגולופתיה הוצאו מהמחקר. 2,020 ייצגו את הסיכון הממוצע באוכלוסיה, והתבקשו לעבור בדיקת GOBT ו-IOBT והוזמנו לעבור קולונוסקופיה. מתוכם, 1,559 (77%) השליו את שתי בדיקות דם סמוי.

ל-8.4% מהחולים היו תוצאות חיוביות ל-IOBT ו-3.8% עם תוצאות חיוביות ל-GOBT. בנוסף, 1.9% מהחולים היו עם תוצאות חיוביות בשתי הבדיקות. קולונוסקופיה בוצעה ב-154 מתוך 161 חולים עם תוצאות חיוביות באחת מהבדיקות וב-222 מתוך 1,398 חולים עם תוצאות שליליות בשתי הבדיקות.

מתוך חולים עם תוצאות חיוביות בבדיקת דם סמוי בצואה, 26% נמצאו לאחר קולונוסקופיה עם אדנומה מתקדמת, ו-9% עם סרטן קולורקטלי. לעומת זאת, מתוך החולים עם תוצאות שליליות, 2% היו עם אדנומה מתקדמת ולאף אחד לא היה סרטן קולורקטלי. מתוך 14 חולים עם סרטן קולורקטלי, 6 היו בשלב מוקדם של המחלה.

בדיקת IOBT היתה רגישה בהרבה מבדיקת GOBT, עם רגישות של 50% לזיהוי אדנומה מתקדמת, 100% לסרטן קולורקטלי ו-58% לנאופלזיה מתקדמת, בהשוואה לקולונוסקופיה. לעומת זאת, רגישות GOBT היתה 9% לאדנומה מתקדמת, 23% לסרטן קולורקטלי, ו-12% לנאופלזיה מתקדמת בהשוואה לקולונוסקופיה. היתרון ברגישות לא בא על חשבון הספציפיות. לשתי הבדיקות היתה ספציפיות של 92% או יותר לזיהוי כל אחד מהמצבים בהשוואה לקולונוסקופיה, עם רגישות נמוכה יותר של 2%-5% ל-IOBT לעומת GOBT.

הסיכון היחסי לנאופלזיה מתקדמת בחולים עם תוצאות חיוביות בבדיקת דם סמוי בצואה היה 4.8 ל-GOBT בשוואה ל-25.7 ל-IOBT.

יש לשנות את הבדיקות לסריקות סרטן קולורקטלי, סיכמו החוקרים. IOBT אושר ע”י ה-FDA וזמין בארה”ב.

WCOG 2005: Abstract DR 0527. Presented Sept. 13, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן