בגלל שחפת, 34 ילדים הוצאו מהמחקר, כך שנשארו 809 ילדים שקיבלו אבץ ו-812 שקיבלו פלצבו. 103 ילדים שקיבלו אבץ ו-44 שקיבלו פלצבו פרשו מהמחקר.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת האבץ היו באופן משמעותי פחות מקרי דלקת ריאות (199 לעומת 286, 0.83; 95%, 0.75-0.95) וקצת פחות מקרי שלשול (1,881 לעומת 2,407, 0.94; 95%, 0.88-0.99). 2 ילדים בקבוצת האבץ ו-14 בביקורת נפטרו (P= . 013). מקרי מוות הקשורים לדלקת ריאות לא היו בקבוצת האבץ ו-10 בקבוצת הביקורת (P= . 013).
לאחר 10 חודשים, בקבוצת האבץ היתה עלייה קטנה בגובה אבל לא במשקל, בהשוואה לפלצבו, ולא היו תופעות לוואי בריכוזי נחושת והמוגלובין בסרום.
70 מ”ג אבץ ביום מפחית דלקת ריאות ותמותה בילדים קטנים. עם זאת, היענות עם צריכה שבועית עלולה להיות בעיתית מחוץ למסגרת מחקרית.
מיגבלות המחקר כללו יותר ילדים בקבוצת האבץ לעומת הביקורת שפרשו מהמחקר.
הממצאים מראים כי אבץ יכול להוות טיפול חוסך עלויות, הקשור לירידה בנכויות שמיעה, ומשפר איכות חיים. מחקרים עתידים צריכים להעריך מינון אופטימלי ומשך ההגנה לאחר תוספת אבץ תקופתית.
Lancet. Posted online Aug. 23, 2005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!