לפי מחקר חדש עולה, כי מטופלים עם הפטיטיס B כרונית שלילית להפטיטיס B אנטיגן e (HBeAg), מאבדים את התועלת שבטיפול במידה והטיפול בתרופה אדפוביר דיפיווקסיל (HEPSERA) מופסק אחרי 48 שבועות. התועלת שבטיפול נשמרת במידה והוא נמשך 144 שבועות, כאשר ההופעה של עמידות ויראלית אינה שכיחה.
במחקר השתתפו 185 מטופלים עם הפטיטיס B כרונית שלילית ל- HBeAg. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול ב- 10 מג אדפוביר דיפיווקסיל או בפלצבו, פעם ביום. אחרי 48 שבועות, חולים שטופלו באדפוביר דיפיווקסיל, הוקצו אקראית לטיפול נוסף באדפוביר דיפיווקסיל או בפלצבו, למשך 48 שבועות נוספים. לחולים שטופלו שוב באדפוביר דיפיווקסיל, הוצע המשך טיפול אחרי תום התקופה. חולים שטופלו בתחילה בפלצבו, עברו לאחר מכן לטיפול באדפוביר דיפיווקסיל.
נמצא, כי בחולים שטופלו באדפוביר דיפיווקסיל, היתה ירידה ב- HBV DNA של 3.47 לוג עותקיםמל אחרי 96 שבועות של טיפול ושל 3.63 לוג עותקיםמל אחרי 144 שבועות של טיפול. רמות ה- HBV DNA ירדו מתחת ל- 1000 עותקים, ב- 71% מהמטופלים אחרי שבוע 96, וב- 79% מהמטופלים אחרי שבוע 144.
החוקרים מדווחים, כי רוב המטופלים שעברו לטיפול בפלצבו, איבדו את התועלת שבטיפול באדפוביר דיפיווקסיל. תופעות הלוואי שדווחו בין שבועות הטיפול 49-144, היו דומות לאלו שדווחו ב- 48 השבועות הראשונים. אחרי 144 שבועות, 5.9% מהחולים פיתחו את המוטציות העמידות של הוירוס rtA181V ו- rtN236T.
החוקרים הסיקו, כי טיפול באדפוביר דיפיווקסיל שנמשך 144 שבועות, שמר על התועלת שלו, ללא התפתחות של עמידות כמעט. טיפול בן 48 שבועות בלבד, לא שמר על התועלת אחרי שהופסק.
N Engl J Med. 2005;352:2673-2681, 2743-2746
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!