מתן capecitabine דרך הפה עשוי להועיל בטיפול בסרטן המעי הגס בשלב III (ה-N Engl J Med)

על-פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, מתן אורלי של capecitabine עשוי להוות אלטרנטיבה יעילה למתן תוך-ורידי של fluorouracil ו-leucovorin בטיפול מוסף בסרטן המעי הגס משלב III. אולם, מומלץ כי הטיפול המשולב ישאר הטיפול הסטנדרטי לעת עתה.

החוקרים כותבים כי מתן טיפול תוך-ורידי הוא הטיפול האדג’ובנטי הסטנדרטי בסרטן המעי הגס וכי מתן אורלי של fluoropyrimidine capecitabine מהווה תחליף למתן fluorouracil ו-leucovorin כטיפול הבחירה בסרטן מעי גס גרורתי.

ניסוי ה-3 Xeloda in Adjuvant Colon Cancer Therapy (ה-X-ACT) ערך השוואה בין capecitabine לבין מרשם ה-fluorouracil-plus-leucovorin כטיפול אדג’ובנטי בסרטן המעי הגס משלב III הניתן להסרה ניתוחית.

במחקר השתתפו 1,987 חולים שחולקו באקראי לקבלת capecitabine דרך הפה (1,004 חולים) או לקבלת fluorouracil ו-leucovorin (מרשם ה-Mayo Clinic; כ-983 חולים) במהלך 24 שבועות. מדד היעילות הראשוני היה לפחות שיוויון בשיעור ההשרדות ללא מחלה, ומדד הבטיחות העיקרי היה שכיחות תופעות הרעילות מדרוג 3 או4 שנגרמו בשל ה-fluoropyrimidines.

שיעור ההשרדות ללא מחלה במתן capecitabine היה לפחות שווה ערך לזה שנצפה במתן fluorouracil-plus-leucovorin. שיעור ההשרדות ללא הישנות היה אפילו משופר במתן capecitabine, בהשוואה למתן fluorouracil plus leucovorin (ערך HR של 0.86; 95%CI, 0.74-0.99; ערך P = .04), והופיעה ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור תופעות הלוואי של הטיפול (P < .001). אולם, שכיחות ההופעה של ה-hand-foot syndrome מדרגה 3 היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת ה-capecitabine. אנליזה מרובת משתנים מעידה כי הטיפול באמצעות capecitabine משפר את יעילות התוצאה, בהשוואה למתן fluorouracil ו-leucovorin.

החוקרים כותבים כי מתן capecitabine דרך הפה הינו חלופה יעילה למתן תוך-ורידי של fluorouracil ו-leucovorin וכי יש לשקול מתן capecitabine, או טיפול המבוסס על oxaliplatin, בחולי סרטן המעי הגס הזקוקים לטיפול אדג’ובנטי.

מגבלות המחקר כוללות העדר איזון קל במאפייני שתי קבוצות הנבדקים, כשהגורם הפרוגנוסטי החזק ביותר (עליה ברמות אנטיגן ה-carcinoembryonic [או CEA] ומצב הבלוטות) יוצר העדפה לטובת קבוצת טיפול ה-fluorouracil-plus-leucovorin.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי נאלצו לבצע הקטנה במינון ההתחלתי של ה-capecitabine (שעמד על ערך של 2,500mg/m2 ליום, בחלוקה לשתי מנות) בכמעט 60% מהחולים.

כותבי מאמר המערכת מציינים כי בהתבסס על נוחות המתן, היעילות והירידה בשיעורי ההשפעות הטוקסיות, נראה ש-capecitabine הוא בחירה מעולה כשיש צורך במתן תרופה יחידה ובמידה שהרופא המטפל חש בנוח להתחיל במתן המינון ששימש במחקר. עוד נכתב כי לא תנתן תשובה לשאלה האם על ה-capecitabine להחליף את מתן ה-fluorouracil התוך-ורידי במסגרת מרשמים אדג’ובנטים של כמה תרופות, עד להשלמת המחקר בתחום. מסוכם כי בינתיים מצביעות העדויות על העדפה למתן משולב של oxaliplatin עם מתן leucovorin ו-fluorouracil תוך-ורידי כטיפול האדג’ובנטי האופטימלי.

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;352:2696-2704, 2746-2748

לדף התרופה באתר e-med

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן