דיווח שפורסם לאחרונה מעיד כי הוספת טיפול כמותרפי מקומי המבוסס על fluorouracil לטיפול הכמותרפי הסיסטמי איננו מוסיף לתועלת העולה ממתן הטיפול הסיסטמי בלבד בחולים הסובלים מסרטן מתקדם במעי הגס.
הממצאים עולים ממחקר שנערך בקרב 753 חולים הסובלים מסרטן המעי הגס בשלבים IIIII שחולקו באקראי לקבלת טיפול כמותרפי סיסטמי בלבד (379 חולים באמצעות fluorouracil ו-folinic acid, ו-374 באמצעות fluorouracil ו-levamisole), או לקבלת טיפול כמותרפי מקומי לאחר הניתוח באמצעות fluorouracil ולאחריו טיפול כמותרפי סיסטמי (באמצעות fluorouracil ו-folinic acid ב-368 חולים או באמצעות fluorouracil ו-levamisole ב-380 חולים). הטיפול הכמותרפי המקומי ניתן לתוך חלל הבטן ב-415 מהחולים ולתוך הוריד הפורטלי ב-235 מהחולים. נקודת הסיום העיקרית של המחקר היתה שיעור ההישרדות הכולל לאורך 5 שנים.
המחקר מדווח על הממצאים הבאים:
משך המעקב הממוצע עמד על 6.8 שנים (טווח של 0.0-10.1 שנים).
שיעורי ההישרדות הכלליים לאורך 5 שנים עמדו על ערכים של 72.3% (95%CI 69.0-75.6) בחולים שקיבלו כמותרפיה מקומית בנוסף לכמותרפיה הסיסטמית, לעומת 72.0% (95%CI 68.7-75.3) בחולים שקיבלו טיפול כמותרפי סיסטמי בלבד (ערך HR של 0.97, ערך p=0.69).
שיעורי ההישרדות הכלליים לאורך 5 שנים עמדו על ערכים של 72% (95%CI 68.7-75.2) בקרב כלל החולים שטופלו באמצעות fluorouracil ו-levamisole, לעומת 72.3% (95%CI 69.0-75.6) בקרב כלל החולים שטופלו באמצעות fluorouracil ו-folinic acid (ערך HR של 0.98, ערך p=0.81).
ערכי ה-HR להישרדות ללא מחלה לאורך תקופה של 5 שנים עמדו על ערכים של 0.94 (95%CI 0.80-1.10) בתוספת טיפול מקומי לעומת העדר תוספת טיפול מקומי, ושל 0.92 (95%CI 0.79-1.08) בכלל החולים שטופלו באמצעות fluorouracil ו-levamisole לעומת כלל החולים שטופלו באמצעות fluorouracil ו-folinic acid.
ההשפעות הטוקסיות מדרוג 3-4 היו נמוכות בכל הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!