תת ועידה בנושא כאב בטן כרוני של האקדמיה האמריקאית לילדים (AAP) ואירגון צפון אמריקה לגסטרו, הפטולוגיה ותזונה בילדים כתבו דוח קליני המספק הדרכה לרופאים בטיפול בילדים במצב זה. הדוח ודוח טכני נילווה פורסמו בגיליון מרץ של Pediatrics.
ילדים ומתבגרים עם כאב בטן כרוני מהווים אתגר יחודי למטפלים. הילדים ומשפחותיהם חווים מצוקה וחרדה היכולה להפריע ליכולתם לתפקד בפעילות יומיומית. למרות שכאב בטן כרוני בילדים הוא לרוב כתוצאה מהפרעה תיפקודית ולא מחלה אורגנית, מספר תפיסות מוטעות, ידע מועט בקרב המטפלים, ושימוש לא מתאים בידע עלולים לתרום לחוסר הטיפול היעיל.
ההמלצות בדוח מבוססות על הוכחות שנסקרו בדוח הטכני ועל דעות קונצנזוס של חברי הועדה. אם זאת, הועדה מכירה בכך שההמלצות אינן מצביעות על דרך טיפול בלעדית או משמשות כסטנדרט טיפולי וכי שינויים המבוססים על סיבות אישיות עשויים להיות מתאימים.
למרות שההגדרה הקלאסית של כאב בטן כרוני ששימשה במשך 4 העשורים האחרונים השתמשה בקריטריון של לפחות 3 אירועי כאב בלפחות 3 חודשים המפריעים לתיפקוד, החוקרים מציעים כי בפרקטיקה, כאב הנמשך חודש או שניים לפחות יכול להיחשב כרוני.
ההמלצות:
- ללא צורך בבדיקות איבחון נוספות, רופאי המשפחה יכולים לאבחן כאב בטן תיפקודי בצורה נכונה בילדים בגיל 4-18 שנים עם כאב בטן כרוני, בהינתן שאין סימפטומים מדאיגים, הבדיקה הפיזית נורמלית ואין דם סמוי בצואה.
- אין להשתמש במונח “כאב בטן חוזר”. כאב בטן תיפקודי, הסיבה הנפוצה ביותר לכאב בטן כרוני, היא אבחנה ספציפית מסיבות אנטומיות, מטבוליות, זיהומיות או דלקתיות של כאב בטן. קטגוריות ספציפיות יכללו קשיי עיכול תיפקודיים, תסמונת המעי הרגיז, מיגרנה בטנית או תסמונת כאב בטן תיפקודי.
- סימפטומים המעוררים צורך בבדיקות נוספות עשויים לכלול אובדן משקל לא רצוני, האטה ליניארית בגדילה, אובדן דם בדרכי העיכול, הקאה משמעותית, שלשול כרוני חמור, חום בלתי מוסבר, היסטוריה משפחתית של מחלות מעי, או ממצאים בטניים בלתי מוסברים. סימנים מדאיגים כוללים תחושת מלאות מקומית, הפטומגליה, ספנומגליה, רגישויות שונות כמו בעמוד השדרה, ואבנורמליות פריאנליות.
- אם הכאב מוריד באופן משמעותי את איכות החיים, בדיקות ירגיעו את החולה, ההורה והרופא ע”י שלילת מחלה אורגנית.
- יש לטפל בגורמים פסיכולוגים בהערכה ובטיפול, למרות שהם לא בהכרח יעזרו בהבדלה בין כאב אורגני לתיפקודי.
- חלק חשוב בטיפול הוא מתן הסבר למשפחה, שימוש בשפה פשוטה להסביר כי הכאב אמיתי, אך כנראה אין מחלה כרונית או רצינית.
- יש לייסד מטרות טיפול הגיוניות, במטרה להחזיר תיפקוד במקום להעלים כאב באופן מושלם.
- הטיפול התרופתי הינו אישי. שימוש בתרופות מוגבלות בזמן, כמו טיפול מפחית חומציות, תרופות אנטיספסמוטיות, משחררי שריר חלק, מינון נמוך של תרופות פסיכוטרופיות או משלשלים עשויים להתאים להפחתת תדירות הסימפטומים וחומרתם.
- יש צורך במחקר נוסף לקדם ידע מוגבל בנושא כאב בטן כרוני בילדים. הכותבים ממליצים תיאור מפורט של סימפטומים, קריטריון מתאים וממצאים; שימוש במדידות תקפות, הערכת הבדלי פוטנציאל וטיפול בתת קבוצות עם פנוטיפ סימפטומים שונה; מחקר באוכלוסיות מגוונות; ותקפות קריטריון רומא II בטווח אוכלוסיות ומסגרות.
יש צורך דחוף במחקרים בנושא טיפולים עכשוויים בילדים עם כאב בטן תיפקודי. בנוסף, יש צורך לפתח תרופות לשינוי אבנורמליות בתיפקוד סנסורימוטורי של מערכת העצבים האנטרית בהפרעות תיפקודיות להקלה על סימפטומים ולהעריך תפקיד תרופות אלו בטיפול בילדים ומתבגרים. כמו כן יש להעריך את תפקיד נוגדי הדיכאון (תרופות טריציקליות ו-SSRIs) בטיפול בהפרעות עיכול הקשורות לכאב בטן.
Pediatrics. 2005;115:812-815, e370-e381
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!