מתן basiliximab יחד עם tacrolimus מפחית את הדחיה ומעלה את ההישרדות במושתלי כבד (Transplantation)

מחקר פרוספקטיבי שפורסם לאחרונה מוצא כי מתן basiliximab במסגרת מתן טיפול מדכא חיסון המבוסס על tacrolimus יעיל בהפחתת שכיחות הדחיה התאית האקוטית (ACR) ובשיפור שיעור ההשרדות ללא ACR לאחר השתלת כבד אורטוטופית (OLTx), מבלי להגדיל את שכיחות תופעות הלוואי או הזיהומים.

החוקרים כותבכים כי אינדוקציה באמצעות נוגדנים מונו-קלונלים למניעת ACR מאפשר הימנעות מתופעות לוואי רבות הקשורות במתן נוגדנים פולי-קלונלים. הם מסבירים כי basiliximab , נוגדן מונו-קלונלי כימרי המכוון נגד שרשרת אלפא של  interleukin 2 receptor, CD25, נבדק באופן נרחב כטיפול אינדוקטיבי במושתלי כליה, בעיקר במסגרת טיפול המבוסס על cyclosporine.

בכדי לבדוק את יעילות ובטיחות מתן basiliximab, ניתחו החוקרים 50 מקרי OLTx עוקבים (47 תרומות מגופות, 3 תרומות מתורמים חיים, גיל ממוצע 49.78 שנים, 35 מהתורמים היו גברים). 21 מהחולים סבלו משחמת הקשורה לזיהום בוירוס צהבת C.

מנה של 20 מ”ג basiliximab יתנה לכל החולים בפרפוזיה הכבדית וביום הרביעי לאחר ההשתלה, ולאחריה ניתן tacrolimus במינון של 0.15 מ”ג לק”ג משקל גוף ליום במסגרת טיפול מסוג tapered ב-methylprednisolone.

שיעור השרידות האקטוארי של החולים כעבור שנים עמד על 88%, עם שיעור שרידות של 75% של השתל. אובדן השתל התרחש בתשעה חולים (18%), ולאחר מכן בוצעה השתלה נוספת. 4 מקרי מוות התרחשו בשל כשלון מאוחר בקליטת השתל. שני מקרי מוות נגרמו בשל ספסיס שהופיעה ב-12 מהחולים (24%).

במהלך תקופת המעקב (257.37 ± 799.89 ימים), לא הופיעו אפיזודות ACR ב-44 מהחולים (88%), אפיזודה אחת התרחשה ב-5 מהחולים (10%), ובחולה אחד (2%) התרחזו 3 אפיזודות. שיעור ה-ACR הממוצע היה 0.21 ± 0.15 אפיזודות לחודש. ההסתברות להעדר דחיה היתה 75% בתוך 3 חודשים.  

לדברי החוקרים, שיעור ה-ACR של 12% במהלך 3 שנים מראה עדיפות על שיעור הדחיה של 38% במהלך שנה אחת שדווח לאחרונה במחקר אחר, כמו גם על שיעור שחיה של 42.5% במהלך שנה אחת שדווח במחקר נוסף. הם מציינים כי ההבדל אפילו יותר דרמטי כשהתוצאות משוות למחקר שבו התקבלו שיעורי דחיה של68% ושל 40.5% במהלך שנה אחת במתן סטרואידים ו-tacrolimus בארצות הברית ובארופה.

ב-9 (42%) מהחולים שנמצאו חיוביים לזיהום HCV הופיעה הישנות של הזיהום במהלך תקופת מעקב בת 3 שנים. החוקרים מסבירים כי תוצאה זו עדיפה על תוצאות שהתקבלו במחקר אחר וכי תוספת ה-basiliximab לטיפול מדכא החיסון הבסיסי במחקר זה לא העלה את שיעור הישנות זיהומי ה-HCV. הם מציינים כי ממצא זה רלונטי שכן בחולים זבהם מתרחשת הישנות של הזיהום נצפית שכיחות מוגברת של זיהומים מאוחרים, בעיקר כתוצאה מפתוגנזה הקשורה בדיכוי החיסון התאי.

basiliximab נסבל היטב ולא הופיעו תופעות לוואי הקשורות לאינפוזיה בקרב החולים. לא התרחשו זיהומי cytomegalovirus  או הפרעות לימפו-פרוליפרטיביות לאחר ההשתלה.

החוקרים כותבים כי מודגם ש-basiliximab יעיל בהפחתת מספר אפיזודות ה-ACR ובהגדלת הסבירות להעדר דחיה לאחר OLTx, דבר שעשוי להוביל לתוצאות משופרות בטווח הארוך. הם מוסיפים כי השימוש ב-basiliximab נמצא בטוח ולא העלה את פרופיל תופעות הלוואי או את שיעור הזיהומים.

הם מציינים כי דרוש מחקר נוסף וכי בהתבסס על הממצאים הם מאמינים כי ראוי לבחון מתן טיפול מדכא חיסון ללא סטרואידים המבוסס על tacrolimus ו-basiliximab במושתלי כבד מבוגרים, יחד עם מתן תשומת לב מיוחדת להישנות זיהומי HCV בתת-קבוצה זו של חולים.

Transplantation. 2004;78(6):886-891

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן