שילוב תסמינים של laryngopharyngeal reflux (LPR) בהנחיות לאבחון שלBarrett’s esophagus, יכול לסייע באבחון מוקדם של esophageal adenocarcinoma (EAC), קובע מחקר חדש.
נערך מחקר בו נבדקו 63 מקרים של חולים שאובחנו עם EAC בין 1997 ו- 2002. נבחרו 3 קבוצות להשוואה: 50 חולים עם Barrett’s esophagus ללא דיספלזיה, 50 חולים עם GERD ללא Barrett’s esophagus, ו- 56 חולים ללא היסטוריה של תסמיני GERD או שימוש בתרופות אנטי-סקרטוריות.
תסמינים של LPR (דוגמת שיעול, אסתמה, צרידות, אספירציה, וכאב גרון) הופיעו במקרים רבים יותר בקבוצת החולים בקרצינומה, מאשר ב- 3 קבוצות ההשוואה, כאשר השכיחות עולה עם חומרת המחלה; 20% בקבוצה ללא GERD, 26% בקבוצת ה- GERD, 40% בקבוצת ה- Barrett’s esophagus, ו- 54% בקבוצת חולי ה- EAC. תסמיני GERD הופיעו ב- 43% מהמקרים, 66% בקבוצת ה- Barrett’s esophagus, ו- 86% בקבוצת ה- GERD.
27% מהחולים עם EAC לא סבלו מעולם מתסמיני GERD או LPR, ו- 57% לא סבלו בעבר מתסמינים אופייניים של GERD. גורמים שהיו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון לפתח EAC היו שיעול כרוני, סוכרת וגיל.
הממצאים מראים כי מרבית החולים ב- EAC אינם מפתחים תסמינים אופייניים של GERD. תסמינים של LPR שכיחים יותר בחולי EAC, ויכולים להוות את הסימן היחיד לקיום המחלה, כותבים החוקרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!