לרגל “יובל” 4 שנים להקמתה של e-Med , פנינו למס’ רופאים בכירים הנמנים על מנויינו, וביקשנו מהם להתייחס בקצרה לגבי הערכתם לאתר. הנה מה שנשלח אלינו, וכמו שנאמר: “לא נגענו..” :
ד”ר חנן טאובר, יו”ר איגוד האורטופדיה:
אני מוצא את E-MED אתר חשוב בתחום ההתעדכנות הרפואית. עיקר חשיבותו מבחינתי שהוא נותן לי עדכון רחב על תחומים ברפואה שהינם מחוץ לתחום ההתמחות הישיר שלי וכך אני ער
לחידושים ברפואה הכללית ויכול לעזור למטופלי יותר.
לעיתים אני גם מגלה חידוש בתחום אחר ברפואה שיש לו נגיעה לעבודתי אני, ובהתאם לצורך אבחר באם להתעמק בו יותר.
ד”ר יהודה ברוך.
הינה לעזר רב בפרקטיקה היומיומית. מועדון העיתונות (הג’ורנאל קלאב) מרחיב את הדעת ומפרה מבחינה מקצועית.
בברכה וחג שמח
פרופ תמר פרץ
לשמחתי אני מנויה על e-Med כבר כמעט כשנתיים.
המנוי מהווה מקור ידידותי ורב גוני לעידכונים בתחום רפואה ומינהל.
המדורים השונים הן בראיונות אישיים עם רופאים ואנשי מינהל רפואי מובילים, הן בתחום הסקירות הקליניות, הן בתחומי כלכלת בריאות שהפכו חלק מהחיים של כולנו, והן בתחום הפרסומים והחדשות, הינם כלי מצוין לשמור את היד על הדופק.
מאגר התרופות היה בן הראשונים שאפשר חיפוש בזמן אמת לעידכוני הסל, הבדלים בין הקופות ועוד.
אשמח לראות יותר אינטראקציה ותגובות on line בדומה למתרחש בBMJ.
אני מודה לך שוב שנית על הופעת נציגי האתר להרצאות בתחום כלכלת בריאות בפני פורומים של רופאים מינהליים וצוותי בקרה של מחוז השרון מכבי ש”ב.
אשמח להיות בקשר גם בעתיד.
בברכה,
ד”ר א. גרוסמן
ס’ המנהל הרפואי
מכבי שרותי בריאות
מחוז השרון
פרופ’ מורדכי רביד, מנהל מח’ פנימית ויו”ר ועדת תרופות שירותי בריאות כללית
- קטגוריות: הרצאות
מאמרים
זיהוי חתימות מטבוליות של פעילות חיסונית, שלמות המעי ועייפות בזאבת מערכתית באמצעות Breathomics
המחקר מצא כי ניתוח תרכובות נדיפות בנשימה של חולי זאבת יכול לשמש כסמן לא פולשני לפעילות המחלה, עייפות, סטרס חמצוני ופגיעה במחסום המעי
השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים
המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)
קריטריונים של EULAR (2025) לסיווג ארטרופתיה של המוכרומטוזיס
קריטריונים ראשונים ל־HA מבוססי 154 מקרים ו־120 חיקויים; מודל נקודות (8 פריטים מתוך 11) — סף ≥5: ספציפיות 93.3%, רגישות 71.4%
הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני
החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר
מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית
לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית
היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים
במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!