Cancer incidence in a population-based cohort of individuals hospitalized with celiac disease or dermatitis herpetiformis
J. Askling, M. Linet, G. Gridley, T. S. Halstensen, K. Ekstrצm, A. Ekbom.
Gastroenterology. 2002 Nov;123(5):1428-1435.
מחלת צליאק ודרמטיטיס הרפטיפורמית קשורות שתיהן ברגישות יתר לגלוטן, קרוב לודאי באנשים עם מועדות גנטית לכך. שכיחות מחלת צליאק שונה בין אוכלוסיות שונות, היא שכיחה יותר באוכלוסייה הלבנה, וגם בקרב האוכלוסייה הלבנה קיים שוני גיאוגרפי בין איזורים שונים. בשנים האחרונות מדווח כי שכיחות המחלה, הבאה לידי ביטוי בבדיקה סרולוגית, גבוה ממה שחשבו בעבר. נתונים בעבר הצביעו על שכיחות יתר של ממאירויות מסוג לימפומה שאינה הודג’קין וממאירויות נוספות במערכת העיכול בקרב חולי צליאק. מאידך קיימת אי- בהירות בשיעור שכיחות היתר. לאחרונה פורסמו 2 עבודות איטלקיות אשר באחת נמצא שיעור לימפומות פי 16 מהנורמה, ובשניה שיעור הלימפומות היה רק פי 3 מהנורמה. העבודות הקודמות גם התבססו על מקרים שאובחנו ביחידות ספציפיות ולא על סקר אוכלוסייה כולל.
מטרת העבודה הנוכחית היתה להעריך את שכיחות הממאירויות בקרב חולי צליאק או דרמטיטיס הרפטיפורמית (ד”ה) באופן פרוספקטיבי על ידי בדיקת הנתונים של 12000 נבדקים החולים במחלות אלו באמצעות הרשות לאשפוז ולרישום סרטן בשוודיה.
נבדקים ושיטות: נבדקו רישומי האשפוז השוודיים בין השנים 1994-1964. מתוכם אותרו החולים אשר אושפזו בשנים הנ”ל ואובחנו כסובלים ממחלת צליאק או מד”ה. לא נכללו במחקר אשר אובחנו תחילה ממאירות ורק לאחר בירור נוסף נמצאו סובלים מהמחלות הנ”ל. בס”ה נמצאו 11019 חולי צליאק, 1354 חולי ד”ה ו- 226 חולים אשר נשאו את 2 האבחנות. באמצעות בדיקת רישום הסרטן נבדק שיעור הממאירות בחולים אלו במשך השנים והושווה לשיעור המצופה באכלוסיה הרגילה.
אורך המעקב הממוצע היה 9.8 שנים ו- 11.6 שנים לחולי צליאק וד”ה עם טווח של 32-0.
תוצאות: באנשים שאובחנו כלוקים בצליאק בבגרותם (ולא בילדותם), נמצא סיכון יתר כולל לממאירות בשיעור של 1.3. השיעור הלך ופחת לאורך הזמן. בתוך הממאירויות עצמם נמצא סיכון מוגבר.
בטבלה הבאה מוצגים שיעורי הסיכון המבוטאים בערך SIR (standardized incidence ratio) לכל אחת מן הממאירויות במחלת צליאק: שיעור סיכון SIR הממאירות המחלה

הגרף הבא מתאר את ירידת הסיכון לממאירות ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר. ניתן לראות כי בנבדקים בהם חלפו יותר מ- 15 שנים מאז אישפוזם היה שיעור הסיכון לממאירות 1 דהיינו דומה למצופה. לעומת זאת אלו שאובחנו באיחור יחסית היה שיעור הממאירות גבוה כדי 50%. הסיבה קרוב לודאי היא שכאשר המחלה מתגלית מוקדם (בילדות) ומטופלת בתזונה ללא גלוטן מוסר איום הממאירות. בעוד אלו שאובחנו כמבוגרים (וקרוב לודאי סבלו מהמחלה במשך שנים בצורה סמויה ולא מטופלת) הסיכון לממאירות גבוה יותר.

מסקנות: שיעור שכיחות ממאירות בחולי צליאק וחולי ד”ה נמוך יחסית מהמתואר בשנים עברו. הסיכון לא נמצא מוגבר באלו שאובחנו כילדים, ייתכן עקב שמירה על תזונה ללא גלוטן.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מאמרים
סל התרופות כמו אקמול לחולה סרטן/ מאמר אורח מאת ד”ר אודי פרישמן
מדי שנה רועשת וגועשת התקשורת סביב סל התרופות, מה ייכנס
הטכנולוגיה שנועדה לשיפור הבריאות עלולה להגדיל את הפערים בבריאות/ מאמר אורח מאת שמוליק בן יעקב יו”ר האגודה לזכויות החולה
לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע,
האם אימוץ מהיר של תרופות ביוסימילאריות עשוי להשיג חיסכון של כ-600 מיל’ ¤ בשנה בעלות הטיפול התרופתי בישראל ? /מאמר אורח מאת ד”ר רוני גל
(*) המחבר הוא אנליסט פארמה בכיר בברנשטיין השקעות, ניו יורק
מערכת הבריאות איבדה את דרכה, אך בשווייץ האשפוז נעשה יותר נוח/ מאמריהם של פרופ’ בן דויד וד”ר זאב פלדמן ב”הארץ”
במאמר מתייחס ד”ר זאב פלדמן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים
רפואת העתיד: מותאמת אישית בסביבה הביתית/מאמרה של ד”ר מיכל הרן ב”הארץ”
במאמר שמפרסמת היום ב”הארץ” ד”ר מיכל הרן, רופאה בכירה במכון
החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי/כתבתה של רוני לינדר גנץ בדהמרקר
בכתבה מרתקת מתארת כתבת הבריאות של דהמרקר את ההתמודדות המשפחתית




תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!