ההשפעה הכלייתית והקרדיווסקולארית של Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 (N Engl J Med)

 

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית או מחלת כליות עם גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה נמוך יותר בקרב אלו שקיבלו זריקה תת-עורית שבועית של Efpeglenatide במינון של 4 או 6 מ”ג, בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם מספר תכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אשר הפחיתו את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין מידע אודות ההשפעה של Efpeglenatide, אגוניסט לקולטן GLP-1 המבוסס על Exendine, על התוצאות הקרדיווסקולאריות והכלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולאריים.

במחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, נכללו חולים מ-344 אתרים ב-28 מדינות ומטרתו הייתה לקבוע את תוצאות הטיפול ב- Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות (קצב פינוי גלומרולארי משוער בטווח 25.0-59.9 מ”ל/דקה) עם גורם סיכון קרדיווסקולארי נוסף.

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1:1 לקבלת זריקה תת-עורית שבועית של Efpeglenatide במינון של 4 מ”ג או 6 מ”ג, או לזרוע פלסבו. התוצא העיקרי היה סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי ראשון (משלב של אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה קרדיווסקולארית או מסיבה לא-ידועה).

מדגם המחקר כלל 2,717 חולים שטופלו ב- Efpeglenatide ו-1,359 משתתפים בזרוע הפלסבו. לאורך חציון מעקב של 1.81 שנים, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-189 משתתפים (7.0%) בזרוע הטיפול ב- Efpeglenatide (3.9 אירועים ל-100 שנות-אדם) וב-125 משתתפים (9.2%) בזרוע הפלסבו (5.3 אירועים ל-100 שנות-אדם) (יחס סיכון של 0.73, p<0.001 להעדר-נחיתות; P=0.007 לעדיפות).

שיעורי תוצא כלייתי משולב (ירידה בתפקוד כלייתי או מאקרואלבומינוריה) עמדו על 13% בקרב מטופלים ב- Efpeglenatide ועל 18.4% בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.68, p<0.001). שלשול, עצירות, בחילות, הקאות, או נפיחות היו כולם נפוצים יותר עם Efpeglenatide לעומת פלסבו.

ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מגנה אפשרית של Efpeglenatide בחולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות עם גורם סיכון קרדיווסקולארי.

N Engl J Med June 28, 2021

יליד ד”ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים בלינסון. ליצירת קשר ומידע נוסף: www.amitakirov.com

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן