מאת נעה גנזבורג, Bsc
אמנם קשה לדמיין, אך רק לפני שנה קיווינו שיהיה בנמצא אפילו חיסון אחד יעיל למגיפת הקורונה ואילו עתה אנחנו נמצאים בעידן בו פוטנציאלית, יש למטופלים כמה אפשרויות לחיסון.
בכמה מדינות הוחלט, בשל תופעה נדירה אך חמורה של סיכון לקרישתיות יתר לאחר מתן החיסון של אסטרה זנקה, או בשל חוסר עקביות באספקה של חיסונים שונים, על הנחיות חדשות לערבב בין מנות של חיסונים של חברות שונות. בקנדה למשל, הוחלט שאנשים שקיבלו מנה ראשונה של חיסון אסטרה זנקה יכולים לבחור בין קבלת חיסון שני מאותו הסוג, או לקבל כמנה שניה את החיסון של פייזר או מודרנה במקום. הועדה בקנדה שהחליטה זאת קבעה כי ניתן לקבל גם שילוב של חיסון של פייזר ומודרנה כחיסון ראשון או שני. מדינות נוספות הגדירו סיטואציות בהן שילוב של החיסונים יהיה אפשרי, ואפילו ה–CDC בארה“ב אישר זאת תחת תנאים יוצאי דופן, למשל אם אין אפשרות להשיג מנה שניה של החיסון שניתן במקור, בטווח זמן מסוים). במאמרה בניו יורק טיימס כותבת הגב‘ חאמסי כי ההנחיות הללו הן הזדמנות להבין את הבטיחות של השימוש בשני חיסונים שונים להשלמת החיסון המלא, ולהבין אם עשויה להיות לו אף תועלת נוספת.
הגב‘ חאמסי מציינת מחקר קטן (שעבר סקירת עמיתים) שבו 26 מטופלים קיבלו זריקת אסטרה זנקה ולאחריה זריקת פייזר כמנה שניה. בדיקות הדם שנערכו העלו שמחוסנים בשתי המנות השונות השיגו תגובה אימונית חזקה לפחות כמו של מחוסנים שחוסנו פעמיים בחיסון של פייזר. היא מזכירה מחקר נוסף מבריטניה, שמידע מוקדם שהתפרסם ממנו מצא כי במחוסנים שקיבלו מנות של חיסונים שונים היו יותר תופעות לוואי כמו חום, רעידות, עייפות וכאבי ראש לאחר המנה השניה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנות זהות. החוקרים מנסים לברר האם מדובר בתגובה חזקה יותר של המערכת החיסונית, אולי כזו שתספק הגנה גדולה יותר. ממצאים נוספים ממחקר זה עתידים להתפרסם בחודש הקרוב.
הגברת חאמסי מזכירה שהרעיון של שימוש בחיסונים שונים נגד אותו הפתוגן, המכונה heterologous prime-boost, נוסה בעבר על ידי חוקרים כדי לנסות לפתח חיסון נגד אבולה, דלקת ריאות ואפילו סוגי סרטן מסוימים המיוחסים לנגיף האפשטיין–בר. במרץ השנה פרסמו חוקרים מסין מחקר שנערך במודל של עכברים שבחן קומבינציות שונות של ארבעה חיסונים, אחד מהם בטכנולוגית mRNA ואחד בטכנולוגית viral vector – כמו של אסטרה זנקה או ג‘ונסון & ג‘ונסון , המשתמש בנגיף קר לא פעיל כדי לעורר את מערכת החיסון לנגיף הקורונה. אחת התיאוריות מאחורי שילוב של חיסונים שונים היא כי חשיפה של מערכת החיסון לחלקים שונים של הפתוגן בזה אחר זה תגרום לגוף לזהות חלקים שונים של הנגיף הפולש ולהפוך ליעילה יותר בהגנה נגדו. מחשבה נוספת היא שחיסונים מסוגים שונים עשויים לעורר חלקים שונים של מערכת החיסון עצמה– יותר ייצור של תאי T לעומת יותר ייצור של נוגדנים, למשל. מאחר שכל אחת מהתגובות הן יעילות, ההשערה היא ששילוב של החיסונים תייצר הגנה פוטנטית יותר. אמנם החיסונים היום יעילים מאד בזכות עצמם, אבל המחקרים הנערכים כעת לבדיקת השילוב ביניהם עשויים לתרום לפיתוח חיסונים יעילים לפתוגנים אחרים, למשל חיסונים שעוברים מוטציות באופן אף מהיר יותר מאשר נגיף הקורונה, כמו HIV .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!