תרומבוליזה תוך-עורקית עם Urokinase או Tenecteplase לאחר תרומבקטומיה אנדווסקולארית מוצלחת לא הובילה לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חדף כך עולה משני מחקרים אקראיים שפורסמו בכתב העת JAMA.
במחקר POST-UK נבחנו תוצאות מתן תוך-עורקי של Urokinase, כאשר במחקר POST-TNK הושלמה הערכה של מתן תוך-עורקי של Tenecteplase. שני המחקרים נועדו לקבוע אם מתן טיפול תרומבוליטי לאחר זילוח מחדש מלא או כמעט-מלא במהלך טיפול אנדווסקולארי עשוי לשפר החלמה תפקודית ע”י שיפור זילוח מחדש מיקרווסקולארי והפחתת נטל קריש דם שיירי.
במחקר POST-UK נכללו 535 חולים (גיל חציוני של 69 שנים), באלו שקיבלו טיפול תוך-עורקי ב-Urokinase לא תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של הישרדות ללא מוגבלות לאחר 90 ימים, בהשוואה לביקורות שלא טופלו ב-Urokinase (45% לעומת 40%; יחס סיכון מתוקן של 1.13, p=0.19). בדומה, במחקר POST-TNK, בו נכללו 540 חולים, לא תועדה תועלת משמעותית למתן תוך-עורקי של Tenecteplase (שיעורי הישרדות של 49% עם Tenecteplase לעומת 41% בקבוצת הביקורת; יחס סיכון של 1.15, p=0.11).
טיפול אנדווסקולארי הינו הטיפול הסטנדרטי בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול, אך חולים רבים נותרים עם מוגבלות למרות זילוח מחדש מוצלח. מחקרים קודמים הציעו כי קריש דם שיירי בעורקים דיסטאליים וכלי דם קטנים עשוי לפגוע בהחלמה נוירולוגית מלאה. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי הוספת טיפול תרומבוליזה תוך-עורקי אינו משפר משמעותית תוצאות תפקודיות.
בנוסף, שיעורי תמותה, דימום תוך-גולגולתי תסמיני ודימום סיסטמי היו דומים בין זרוע טיפול תרומבוליזה וקבוצת הביקורת בשני המחקרים.
במאמר מערכת נלווה למחקר דווח כי העדויות באשר להשפעה של טיפול תרומבוליטי תוך-עורקי אינן מספקות בכדי לתמוך בגישה זו כחלק מהטיפול הסטנדרטי בחולים אלו. למרות מנגנון פעולה מבטיח, Urokinase ו-Tenecteplase לא הדגימו תועלת משמעותית כתוספת טיפול לאחר טיפול אנדווסקולארי.
JAMA, March 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!