אוסטיאוארתריטיס מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות שלפוחית רגיזה

מקור: Sci Rep

בחולים עם אוסטיאוארתריטיס תועד סיכון מוגבר להתפתחות שלפוחית רגיזה (Overactive Bladder), בהשוואה לאלו ללא מחלת המפרקים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Report. מהנתונים עולה עוד כי לא תועד קשר בין פעילות-יתר של שלפוחית השתן ובין מחלות מפרקים דלקתיות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי היארעות אי-נקיטת שתן גבוהה יותר בקרב קשישים עם דלקת מפרקים, עם קשר אפשרי עם רמת המוגבלות שלהם. בסקר שנערך נמצא כי 38% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, 47% מאלו עם אוסטיאוארתריטיס ו-34% מאלו עם מחלת רקמת רכה דיווחו על קשיים בשליטה במתן שתן, עדות לכך שאי-נקיטת שתן מהווה בעיה נפוצה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת, בחולים עם דלקת מפרקים.

במטרה להבין טוב יותר את הקשר המורכב בין שלפוחית רגיזה ובין דלקת מפרקים, החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל 24,436 משתתפים מארצות הברית – 3,975 עם שלפוחית רגיזה ו-20,461 ללא מחלה של שלפוחית השתן.

מקרים של דלקת מפרקים זוהו באמצעות שאלונים, כאשר אבחנה של שלפוחית רגיזה נקבעה על-פי מדד Overactive Bladder Symptom Score, אשר חושב על-בסיס תגובות לשאלוני NHANES אודות אי-נקיטת שתן.

מהנתונים עולה כי 35.37% מהחולים עם שלפוחית רגיזה סבלו מדלקת מפרקים, זאת בהשוואה ל-15.64% מאלו ללא שלפוחית רגיזה. לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, מחלות רקע ואורחות חיים, החוקרים מצאו קשר חיובי בין שלפוחית רגיזה ובין כל סוג של דלקת מפרקים (יחס סיכויים של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.54).

הסוג הספציפי היחידי של דלקת מפרקים עם קשר חיובי משמעותי היה אוסטיאוארתריטיס (יחס סיכויים של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.62). לא תועד קשר בין שלפוחית רגיזה ובין דלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים פסוריאטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות שלפוחית רגיזה, בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים, רמז לקשר אפשרי בין שני המצבים הללו. לנוכח זאת, הם קוראים לאורולוגים להשלים הערכה של מערכת שריר-שלד בחולים עם שלפוחית רגיזה במהלך האבחנה והטיפול.

Sci Rep, March 2025

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן