טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry.
בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות אלו אינן מצביעות על כך שטיפול מבוסס מיינדפולנס לא היה יעיל, אלא ש-CBT ממוקד לאבל היה יעיל יותר באופן יחסי בהפחתת הפרעת אבל ממושכת, דיכאון וקוגניציות הקשורות לאבל מאשר טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס”, כתבו החוקרים.
הפרעת אבל ממושכת יכולה להשפיע על עד 10% מהאנשים שחוו אבל וקשורה לסיכון מוגבר להתאבדות, סרטן, תפקוד לקוי של מערכת החיסון, אירועים לבביים ופגיעה תפקודית. מחסום אחד לטיפול באנשים עם הפרעת אבל ממושכת הוא שתהליך הטיפול יכול להיות כואב רגשית. בין 15% ל-25% מהמטופלים עם אבל ממושך קיבלו הצעה לעבור CBT ממוקד לאבל, אך סירבו להשתתף מכיוון שהם לא ששים להתמקד ברגשות כואבים סביב מותו של יקירם.
כדי להשוות CBT ממוקד אבל עם טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, טיפול פסיכותרפי נוסף, החוקרים גייסו 100 מבוגרים בגילאי 18-70 שנים בין 2012 ל-2022. משתתפים שעמדו בקריטריונים להפרעת אבל ממושך חולקו באקראי ביחס של 1:1, כשכל המאבחנים היו עיוורים לסטטוס הטיפול.
בעוד שלמשתתפים בשתי הקבוצות היו תוצאות דומות לאחר הטיפול, במעקב של 6 חודשים, CBT ממוקד אבל הוביל להפחתה משמעותית יותר בציונים בסולם PG-13 בהשוואה לטיפול קוגנטיבי מבוסס מיינדפולנס (הבדל ממוצע, 7.1 נקודות; CI, 1.6-12.5; P = .01) עם גודל אפקט גדול בין קבוצות (0.8; CI, 0.2-1.3).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!