אבחנה מוקדמת יותר של דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) לאחר הופעת התסמינים מלווה בסיכוי גבוה יותר להשגת תוצאות קליניות טובות יותר, ממצאים המצביעים על חלון הזדמנויות לאבחנת המחלה הריאומטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת RMD Open.
עיכוב באבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית מלווה בסיכון גבוה יותר לארוזיות של המפרקים וליקוי תפקודי; עם זאת, לא ברור אם קיימת חלון הזדמנויות (פחות מ-12 שבועות) לאבחנת המחלה הריאומטית. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את ההשפעה של עיכוב אבחנתי על התוצאות הקליניות ב-708 חולים ממדגם Early PsA Cohort עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים פסוריאטית, אשר לא קיבלו טיפול תרופתי קודם.
העיכוב האבחנתי הכולל חושב כמרווח הזמן בין הופעת התסמינים ובין אבחנת דלקת מפרקים פסוריאטית ע”י ריאומטולוג. על-בסיס העיכוב האבחנתי הכולל, החולים סווגו לקבוצת חולים עם עיכוב קצר באבחנה (פחות מ-12 שבועות, 136 חולים), עיכוב בינוני באבחנה (בין 12 שבועות עד שנה אחת, 237 חולים) ועיכוב גדול באבחנה (מעל שנה, 335 חולים).
הקבוצות היו דומות במדדי פעילות מחלה מינימאלית (Minimal Disease Activity) ומדד פעילות דלקת מפרקים פסוריאטית (Disease Activity index for Psoriatic Arthritis) ותוצאים לפי דיווח המטופלים במהלך שלוש שנות מעקב.
הסיכוי להשגת פעילות מחלה מינימאלית היה גבוה יותר בחולים עם עיכוב אבחנתי קצר לעומת עיכוב ארוך (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 1.37-4.76).
בהשוואה לחולים עם עיכוב אבחנתי גדול, באלו עם עיכוב קצר (יחס סיכויים של 2.35, רווח בר-סמך 95% של 1.32-4.19) ובינוני (יחס סיכויים של 1.94, רווח בר-סמך 95% של 1.19-3.15) תועד סיכוי גבוה יותר להשגת הפוגה לפי DAPSA.
בהשוואה לחולים עם עיכוב אבחנתי ארוך, באלו עם עיכוב קצר או בינוני באבחנה תועדו מעט פחות מפרקים רגישים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עיכוב של מעל שנה באבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית מלווה בתוצאות קליניות גרועות יותר, הכוללות קרוב למחצית מאוכלוסיית החולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית במחקר זה. הם מוסיפים כי להשגת תוצאות ארוכות-טווח טובות יותר, חשוב כי חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית יאובחנו בתוך שנה מהופעת התסמינים.
RMD Open, Feb 27, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!