בחולים עם סוכרת מסוג 2 לא תועדו הבדלים בסיכון להתפתחות מחלה אוטואימונית עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-4, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Canadian Rheumatology Association.
ההשפעות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 על הסיכון למחלות ריאומטיות אוטואימוניות לא נבחנו לעומק, אם כי ישנם דיווחי מקרים קודמים ומחקר אחד שרמזו לסיכון מוגבר. החוקרים התבססו על נתונים אדמיניסטרטיביים בין השנים 2014 עד 2021 לזיהוי 34,400 חולים שקיבלו מרשם לטיפול באגוניסטים לקולטן GLP-1 ו-83,500 חולים שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי SGLT-2.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי SGLT-2 א מול 68,400 חולים שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי DPP-4, אשר מחקרים קודמים הראו כי אינם מובילים לעליה בסיכון למחלות ראומטיות אוטואימוניות.
התוצא העיקרי היה היארעות מחלות אוטואימוניות ריאומטיות, כפי שהוגדר לפי קודי אבחנה.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים בהיארעות מחלות אוטואימוניות ריאומטיות בין שלוש הקבוצות.
משך המעקב הממוצע עמד על 0.88-1.53 שנים, כאשר יחס הסיכון להתפתחות מחלות ריאומטיות אוטואימוניות עם חשיפה לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עמד על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.30) בהשוואה למעכבי DPP-4. יחס הסיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות עם טיפול במעכבי SGLT-2 עמד על 0.97 (רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.24).
החקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להעריך את הסיכון והתועלת של חשיפה ארוכת-טווח לטיפול במעכבי SGLT-2 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-CRA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!