במאמר שפורסם בכתב העת BMC Women’s Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של דיכאון וחרדה בנשים עם סרטן שד מתקדם-מקומית המועמדות לטיפול טרום-ניתוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נשים עם סרטן שד מתקדם-מקומית לעיתים קרובות מופנות לטיפול כימותרפי טרום-ניתוחי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי הימצאות מצוקה פסיכולוגית ואת המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים והקליניים בנשים עם אבחנה לאחרונה של סרטן שד מתקדם-מקומית, לפני התחלת טיפול כימותרפי טרום-ניתוחי.
מדגם המחקר כלל 209 נשים (גיל ממוצע של 47.43 שנים) עם סרטן שד מתקדם-מקומית, ללא פיזור מרוחק. שאלון מובנה ומדד Hospital Anxiety and Depression Scale שימשו להערכת הנשים.
החוקרים מדווחים כי שיעורי הימצאות דיכאון עמדו על 59.62%, כאשר חרדה תועדה ב-47.85% ומצוקה פסיכולוגית ב-65.07% מהנשים.
ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לדיכאון בנשים מתחת לגיל 50 (יחס סיכויים מתוקן של 2.19, רווח בר-סמך 95% של 1.13-4.23) ובאלו עם ביטוח רפואי (יחס סיכויים מתוקן של 3.64, רווח בר-סמך 95% של 1.18-11.26). עוד זוהה סיכון מוגבר לחרדה באלו מתחת לגיל 50 שנים (יחס סיכויים של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.18-4.13) ואבחנה של סרטן שד ימין (יחס סיכויים מתוקן של 2.01, רווח בר-סמך 95% של 1.11-3.65). באשר למצוקה פסיכולוגית, החוקרים זיהו סיכון מוגבר בנשים עם מחלה כרונית (יחס סיכויים מתוקן של 2.78, רווח בר-סמך 95% של 1.32-5.85) ועם מעורבות קשריות לימפה (יחס סיכויים מתוקן של 2.39, רווח בר-סמך 95% של 1.26-4.57).
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור השכיחות הגבוהה של דיכאון וחרדה באוכלוסייה זו, יש מקום להשלמת הערכה פסיכולוגית בנשים עם סרטן שד מתקדם-מקומית המועמדות לטיפול כימותרפי טרום-ניתוחי. התערבות פסיכולוגית צריכה לקחת בחשבון מאפיינים סוציו-דמוגרפיים וקליניים אלו באוכלוסייה זו ובעלת חשיבות רבה מאחר והתערבות מוקדמת עשויה לשפר את המצב הנפשי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!