פעילות גופנית עשויה להגן מפני התפתחות מחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology עולה כי הקפדה על פעילות גופנית עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון בנשים, כאשר לא הייתה כל עדות במחקר לסיבתיות הפוכה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר דווח כי מדידה יחידה של פעילות גופנית בתחילת הדרך מלווה בסיכון מופחת להיארעות מחלת פרקינסון, אך מטה-אנליזה הציעה כי הקשר הנ”ל היה מוגבל לגברים. לאור שלב פרודרום ארוך של המחלה, לא ניתן לשלול אפשרות לסיבתיות הפוכה כהסבר אפשרי.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שינויים לאורך זמן בפעילות גופנית ובין מחלת פרקינסון בנשים, תוך בחינת השפעה של סיבתיות הפוכה ולהשוות את השינויים בהרגלי פעילות גופנית לאורך זמן בנשים לפני אבחנה וביקורות תואמות.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר Etude Epidemiologique aupres de femmes de la Mutuelle Generale de l’Education Nationale בשנים 1990-2018, מחקר עוקבה של נשים עם ביטוח בריאות ארצי העוסקות בחינוך. הערכת פעילות גופנית התבססה על דיווח-עצמי במסגרת שישה שאלונים לאורך המעקב. מאחר והשאלות השתנו לאורך השאלונים, החוקרים יצרו משתנה בשם LPA (או Latent Physical Activity) המשתנה לאורך זמן.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין שינויים בפעילות גופנית לאורך זמן ובין היארעות מחלת פרקינסון. הניתוח העיקרי התבסס על חביון של 10 שנים בכדי לתקנן לסיבתיות הפוכה.

מדגם המחקר כלל 1,196 מקרים ו-23,879 ביקורות, כאשר מהנתונים עלה כי לאורך תקופת המעקב, היקף פעילות גופנית לאורך זמן לפי LPA היה נמוך יותר בקבוצת המקרים בהשוואה לביקורות, כולל 29 שנים לפני האבחנה; ההבדל בין המקרים והביקורות החל לעלות כ-10 שנים טרם האבחנה של מחלת פרקינסון (p=0.003).

בניתוח ההישרדות שהשלימו החוקרים עלה כי מבין 95,354 נשים ללא מחלת פרקינסון בשנת 2000, 1,074 נשים פיתחו מחלת פרקינסון לאורך מעקב ממוצע של 17.2 שנים. היארעות מחלת פרקינסון פחתה עם עליה ב-LPA (p=0.001), עם שיעורי היארעות נמוכים ב-25% באלו בחמישון העליון, בהשוואה לאלו בחמישון התחתון (יחס סיכון מתוקן של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.89).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי לפעילות גופנית עשויה להיות השפעה מגנה מפני התפתחות מחלת פרקינסון בנשים. הם סבורים כי מדובר בממצאים חשובים לתכנון התערבויות למניעת התפתחות המחלה הנוירולוגית.

Neurology, July 25, 2023

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן