טיפול באופיואידים בדמנציה קשור לסיכון מוגבר לתמותה (Alzheimer’s Association International Conference 2023)

מחקר שנערך לאחרונה הראה כי טיפול באופיואידים בקרב מבוגרים עם דמנציה קשור לסיכון מוגבר באופן משמעותי לתמותה, במיוחד בשבועיים הראשונים לטיפול

מחקר שנערך לאחרונה הראה כי טיפול באופיואידים בקרב מבוגרים עם דמנציה קשור לסיכון מוגבר באופן משמעותי לתמותה, במיוחד בשבועיים הראשונים לטיפול. החוקרת הראשית, ד”ר כריסטינה ג’נסן-דהם, המרכז לחקר דמנציה, בית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן, Rigshospitalet, דנמרק, אמרה כי “ציפינו שאופיואידים יהיו קשורים לסיכון מוגבר לתמותה, אך אנו מופתעים מגודל הקשר”. “עקב כך”, היא הוסיפה “חשוב שהרופאים יעריכו בקפידה את הסיכון והיתרונות לטיפול  באופיואידים, במיוחד בקרב קשישים עם דמנציה”. המחקר הוצג בכנס הבינלאומי של איגוד האלצהיימר לשנת (AAIC) 2023.

במסגרת המחקר נותחו הנתונים מ-75,471 מבוגרים בדנמרק שהיו בני 65 ומעלה ואובחנו עם דמנציה בין 2008 ל-2018, מתוכם 31,619 אנשים (42%) קיבלו מרשם לאופיואיד. אנשים אלו הותאמו ל-63,235 ביקורות שלא טופלו באופיואידים.

תוצאות המחקר הראו כי בקרב הקבוצה שנחשפה לאופיואידים, 10,474 (33%) מתו תוך 180 ימים מתחילת הטיפול, לעומת 3980 (6.4%) בקרב הקבוצה שלא נחשפה לאופיואידים, כך נמצא כי שימוש באופיואידים היה קשור לסיכון מוגבר לתמותה של פי ארבעה (aHR 4.16, 95% CI 4.00-4.33). כמו כן, שימוש באופיואיד חזק – morphine, oxycodone, ketobemidone, hydromorphone, pethidine, buprenorphine, fentanyl – היה קשור לעלייה של יותר מפי שישה בסיכון לתמותה (aHR 6.42, 95% CI 6.08 – 6.79). בנוסף, מבין המשתתפים שהשתמשו במדבקות פנטניל, 65% מתו תוך 180 הימים הראשונים, בהשוואה ל-6.7% בקרב הביקורות – סיכון מוגבר של פי שמונה לתמותה (aHR 8.04, 95% CI 7.01 – 9.22). יש לציין כי הסיכון היה הגדול ביותר בשבועיים הראשונים לטיפול, עם סיכון מוגבר של כמעט פי 11 לתמותה (aHR 10.8, 95% CI 9.74 – 11.99).

בהתייחס לתוצאות המחקר, ד”ר פרסי גריפין, אמר כי “השימוש באופיואידים חזקים גדל במידה ניכרת בעשור האחרון בקרב אנשים מבוגרים עם דמנציה, ולכן יש לשקול טיפול באופיואידים רק בכאב כאשר היתרונות צפויים לעלות על הסיכונים באנשים הסובלים מדמנציה”. הוא הוסיף כי “למרות שאנו צריכים לראות מחקרים נוספים באוכלוסיות מגוונות יותר, ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על כך שטיפול באופיואידים עלול להעמיד מבוגרים עם דמנציה בסיכון גבוה בהרבה לתמותה”.

לכתבה ב- Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן