צפיפות עצם נמוכה ומדד עצם טרבקולרית נמוך מנבאים סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Neurology)

בקרב מבוגרים עם מדד עצם טרבוקולרית (Trabecular Bone Score, או TBS) וצפיפות עצם נמוכה בצוואר ירך או בכלל הגוף סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צפיפות עצם נמוכה ודמנציה מופיעות בשכיחות גבוהה במקביל בקשישים, כאשר בחולי דמנציה מתואר לעיתים קרובות אובדן עצם מהיר לאור חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. עם זאת, אין מידע אודות היקף הקשר בין אובדן עצם לפני התפתחות דמנציה ובין הסיכון להתפתחות הפגיעה הקוגניטיבית.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של צפיפות עצם באתרים שונים בשלד על הסיכון להתפתחות דמנציה בקשישים.

במחקר העוקבה הפרוספקטיבי הושלמה הערכה של צפיפות העצם בצוואר ירך, עמוד שדרה מותני וכלל הגוף וכן הערכה של מדד TBS באמצעות בדיקות DXA ב-3,651 משתתפים ללא דמנציה בין 2002-2005. מטופלים בסיכון לדמנציה היו במעקב עד 1 בינואר, 2020.

להערכת הקשר בין צפיפות העצם ההתחלתית ובין הסיכון להיארעות דמנציה השלימו החוקרים ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לגיל, מין, רמת השכלה, פעילות גופנית, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי, לחץ דם דיאסטולי, רמות כולסטרול, HDL, היסטוריה של מחלות רקע (אירוע מוחי וסוכרת) וגנוטיפ APOE.

מבין 3,651 משתתפים (גיל חציוני של 72.3 שנים; 57.9% נשים), 688 (18.8%) אובחנו עם דמנציה לאורך חציון של 11.1 שנות מעקב, מהם 528 (76.7%) פיתחו מחלת אלצהיימר.

לאורך המעקב, במשתתפים עם צפיפות עצם נמוכה בצוואר ירך תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות דמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.12 לכל ירידה של סטיית תקן, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 1.14 לכל ירידה של סטיית תקן, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.28).

במהלך עשר השנים הראשונות מתחילת המחקר, הסיכון לדמנציה היה הגבוה ביותר בקרב משתתפים בשלישון התחתון של צפיפות עצם בצוואר ירך (יחס סיכון של 2.03, רווח בר-סמך 95% של 1.39-2.96) ובכלל הגוף (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.02) או מדד TBS (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.11-2.28).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מדדי צפיפות עצם ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את החשיבות של מדדי צפיפות עצם בחיזוי התפתחות דמנציה.

Neurology, March 22, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן