זיהוי כישלון טיפולי בגרורות במח באמצעות בינה מלאכותית (IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine)

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח ב-83% מהמקרים, זאת לעומת אונקולוגים אשר מדייקים בכ-65% מהמקרים.

החוקר הראשי, פרופ’ עלי סדגי-נאיני, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה, אומר כי “עד 30% מהמטופלים עם גרורות במח אינם מגיבים לטיפול בקרינה סטריאוטקטית, וחולף זמן רב עד שהאונקולוגים יכולים להעריך את תוצאת הטיפול באמצעות הדמיה. מודלים של בינה מלאכותית עשויים לסייע ככלי תומך בהחלטות קליניות”. המחקר פורסם ב-IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine ב-4 בנובמבר 2022.

במחקר הנוכחי נותחו הדמיות MRI באמצעות מודל שביכולתו לבצע מיקוד ודיוק. המידע נלקח מ-124 מטופלים אשר היו עם 156 נגעים. החוקרים בנו את מודל הבינה המלאכותית כך שימקד את תשומת ליבו בדפוסים שיכולים לתאר את ההטרוגניות באזורים השונים שמסביב לגידול, מיקוד אשר לרוב לא ניתן להבחנה באמצעות העין האנושית.

בהמשך, צוות המחקר יעריך את המודל באמצעות מערכות נתונים גדולות יותר, ובמידת הצורך יתכנן ניסויים קליניים כדי לבחון בצורה טובה יותר את ביצועי המודל.

פרופ’ מייק י. צ’ן, פרופסור חבר ב-City of Hope בדוארטה, קליפורניה, הדגיש את חשיבות המחקר בכך ש”כמות הנתונים שהרדיולוג נדרש לסקור היא עצומה, משום שניתוח MRI מוח להערכת גידול מורכב מ-617 תמונות, ובדיקות מיוחדות יותר עולות בקלות על 1000 תמונות”. לרוב הרופאים יש כחצי שעה לטובת השוואת MRI חדש עם תמונה קודמת אחת לפחות, וזהו זמן מועט מאוד לבחינת הניואנסים בקפידה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן