זיהוי כישלון טיפולי בגרורות במח באמצעות בינה מלאכותית (IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine)

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח ב-83% מהמקרים, זאת לעומת אונקולוגים אשר מדייקים בכ-65% מהמקרים.

החוקר הראשי, פרופ’ עלי סדגי-נאיני, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה, אומר כי “עד 30% מהמטופלים עם גרורות במח אינם מגיבים לטיפול בקרינה סטריאוטקטית, וחולף זמן רב עד שהאונקולוגים יכולים להעריך את תוצאת הטיפול באמצעות הדמיה. מודלים של בינה מלאכותית עשויים לסייע ככלי תומך בהחלטות קליניות”. המחקר פורסם ב-IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine ב-4 בנובמבר 2022.

במחקר הנוכחי נותחו הדמיות MRI באמצעות מודל שביכולתו לבצע מיקוד ודיוק. המידע נלקח מ-124 מטופלים אשר היו עם 156 נגעים. החוקרים בנו את מודל הבינה המלאכותית כך שימקד את תשומת ליבו בדפוסים שיכולים לתאר את ההטרוגניות באזורים השונים שמסביב לגידול, מיקוד אשר לרוב לא ניתן להבחנה באמצעות העין האנושית.

בהמשך, צוות המחקר יעריך את המודל באמצעות מערכות נתונים גדולות יותר, ובמידת הצורך יתכנן ניסויים קליניים כדי לבחון בצורה טובה יותר את ביצועי המודל.

פרופ’ מייק י. צ’ן, פרופסור חבר ב-City of Hope בדוארטה, קליפורניה, הדגיש את חשיבות המחקר בכך ש”כמות הנתונים שהרדיולוג נדרש לסקור היא עצומה, משום שניתוח MRI מוח להערכת גידול מורכב מ-617 תמונות, ובדיקות מיוחדות יותר עולות בקלות על 1000 תמונות”. לרוב הרופאים יש כחצי שעה לטובת השוואת MRI חדש עם תמונה קודמת אחת לפחות, וזהו זמן מועט מאוד לבחינת הניואנסים בקפידה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן