מחקר חדש שפורסם ב-Neurology מראה שהוספת CT לבבי בפרוטוקול הדמיית שבץ היפראקוטי מאתרת באופן יעיל יותר מקורות קרדיו-אאורטליים בסיכון גבוה לתסחיף מאשר המצב הנוכחי של ביצוע אקו לב מאוחר יותר. התוצאות הראו שמקור קרדיו-אאורטלי בסיכון גבוה לתסחיף זוהה בתדירות גבוהה פי חמישה עם CT לבבי מוקדם מאשר עם אקו לב מאוחר יותר.
מחקר “Mind the Heart” כלל 452 מטופלים שעברו CT לבבי עם א.ק.ג בשלב השבץ ההיפר-אקוטי. מתוכם, 350 עברו גם אקו לב חזי בנקודת זמן מאוחרת יותר (חציון, יום לאחר מכן). בקבוצה שביצעה שתי שיטות הדמיה, זוהה מקור תסחיף קרדיו-אורטלי בסיכון גבוה ב-11.4% עם CT לבבי בהשוואה ל-4.9% בלבד בבדיקת אקו לב דרך החזה (OR, 5.60; CI 95% 2.28-16.33). למעשה, התשואה האבחנתית של CT לב באוכלוסיית המחקר המלאה, כולל חולים שלא הצליחו לעבור אקו לב הייתה 12.2%. תרומבוס תוך לבבי היה הממצא השכיח ביותר, והוא זוהה לעתים קרובות יותר ב-CT לבבי, 7.1%, לעומת 0.6% בבדיקת אקו לב. בנוסף, מבין 175 החולים עם שבץ קריפטוגני לאחר בדיקת השבץ, CT לב זיהה גורם לשבץ ב-6.3%.
החוקרים השתמשו ב-CT עם א.ק.ג שבו הסריקה מופעלת על ידי שלב ספציפי של ה-EKG. אמנם ההליך נמשך כמה דקות יותר מ-CT לבבי לא מגודר, מכיוון שיש למקם את המטופל מחדש, וההליך מייצר תמונות באיכות גבוהה יותר. כך, במחקר הנוכחי, סריקת ה-CT הגודרת הוסיפה 6 דקות לפרוטוקול ההדמיה. יחד עם זאת, החוקר הראשי בדיווחו ל-Medscape אינו מאמין שהוספת סריקת CT לבבית זו בשלב ההיפראקוטי תעכב את זמן הטרומבוליזה. הוא גם הצביע על כך שלבדיקת CT לב בשלב ההיפראקוטי יש גם יתרונות פוטנציאליים נוספים, כמו איסוף מצבים אחרים שעלולים להשפיע על החלטות ניהול החולה. לדוגמה, במידה ומאובחנת אנדוקרדיטיס, ייתכן שלא ניתן לטפל בטרומבוליזה בגלל סיכון מוגבר לדימום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!