האם אנדומטריוזיס מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בנשים? (Stroke)

בנשים עם היסטוריה של אנדומטריוזיס תועד סיכון מוגבר לאירוע מוחי, בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של אנדומטריוזיס, עם סיכון גבוה יותר בנשים שעברו כריתת רחם או כריתת שחלות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke.

מעדויות קודמות עולה כי בנשים עם אנדומטריוזיס סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם בשל מאוחר יותר וכי אנדומטריוזיס עשויה להשפיע על הסיכון למחלות לבביות ומטבוליות, כולל אירוע מוחי, עקב שינויים בתהליכי דלקת, הורמונים ותאי מערכת החיסון.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות נשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study II, מחקר עוקבה פרוספקטיבי שהחל בשנת 1989 ב-14 מדינות. הנשים השלימו שאלונים כל שנתיים אודות מגוון מחלות כרוניות וגורמי סיכון; אלו עם היסטוריה של אירוע מוחי או אנדומטריוזיס שלא אושר בלפרוסקופיה הוצאו מן המחקר. החוקרים עקבו אחר המשתתפות עד שנת 2017 לזיהוי מקרים חדשים של אירוע מוחי איסכמי והמורגי.

לאורך מעקב של למעלה מ-2.7 מיליון שנות-אדם תועדו 893 מקרים חדשים של אירוע מוחי.

במודלים שכללו תקנון לצריכת אלכוהול, מדד מסת גוף בגיל 18 שנים, מדד מסת גוף, גיל בעת הופעת מחזור וסת ראשון, דפוס מחזורים בגיל ההתבגרות, דפוס מחזורים בהווה, ולדנות, היסטוריית שימוש בגלולות למניעת הריון, היסטוריית עישון, איכות דיאטה ופעילות גופנית, בנשים עם עדות לפרוסקופית לאנדומטריוזיס תועד סיכון גבוה ב-34% לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו ללא אנדומטריוזיס (יחס סיכון מתוקן של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.62).

מניתוח הנתונים עלה כי מכלל הקשר בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון לאירוע מוחי, 39% מהסיכון יוחס לכריתת רחם או שחלות ו-16% מהסיכון היה מיוחס לטיפול הורמונאלי.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בניתוח לפי גיל (נשים מתחת או מעל גיל 50 שנים), היסטוריית הפרעות פוריות, מדד מסת גוף או מצב מנופאוזה.

המסר העולה מהמחקר הוא כי בנשים עם אנדומטריוזיס יש לקחת בחשבון גורמי סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה בנשים עם אנדומטריוזיס.

 

Stroke, 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן