מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי חדש שפורסם בכנס השנתי של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה הדגים כי חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם טרשתיות שטופלו הן במעכב טרנספורטר נתרן-גלוקוז 2 (SGLT-2) והן באגוניסט לקולטן של פפטיד דמוי גלוקגון 1 (GLP-1), הראו ירידה משמעותית של 80% בשיעור התמותה מכל הסיבות במהלך מעקב של שנה, בהשוואה למטופלים שטופלו באחת מהתרופות בלבד, במחקר של יותר מ-15,000 מטופלים. עבור התוצא העיקרי של המחקר, השיעור המשולב של מוות מכל הסיבות, MI לא קטלני או שבץ לא קטלני, שילב טיפול עם מעכבי SGLT2 עם GLP-1 RA קשור להורדה משמעותית של כ-50% באירועים במהלך מעקב של שנה אחת, בהשוואה למטופלים שטופלו בתרופה אחת בלבד. שיפור זה בתוצא המשולב נבע כולו מירידה בתמותה מכל סיבה, טיפול כפול לא הראה קשר מובהק לשכיחות של MIs לא קטלניים או שבץ מוחי בהשוואה למונותרפיה, עם שיעורים שהיו כמעט זהים ללא קשר לשאלה אם מטופלים נטלו את אחת מהתרופות או את שתיהן.
המחקר כלל 121,156 חולים עם סוכרת מסוג 2 ועם ASCVD. החוקרים הרכיבו שלוש תת-קבוצות שכל אחת מהן כללה 5,277 מטופלים תואמים. בתת-קבוצה אחת היו חולים שטופלו עם מעכב SGLT2, תת-קבוצה שנייה כללה חולים שטופלו ב-GLP-1 RA, ובתת-קבוצה שלישית היו חולים עם תרופות משתי הקבוצות. התאמת המטופלים הסתמכה על גיל, מין, מקטע פליטת חדר שמאל, רמת המוגלובין A1c, לחץ דם סיסטולי ונוכחות של מחלת עורקים כליליים או מחלת עורקים היקפיים.
עבור התוצא העיקרי של המחקר, שכיחות של אירועי ASCVD משולבים כולל מוות מכל הסיבות, לחולים בתרופות משתי הקבוצות היה שיעור מופחת משמעותי של 46% בהשוואה לאלו על מעכב SGLT2 בלבד, ושיעור מופחת משמעותי של 49%, בהשוואה לאלו שטופלו ב-GLP-1 RA בלבד. הפרדות אלו בין הקבוצות התרחבו מעט במהלך מעקב של 3 שנים. לא דווחו על תוצאות של השוואה ישירה בין מטופלים עם מעכב SGLT2 בלבד לאלו עם GLP-1 RA בלבד. עבור התוצא של מוות מכל הסיבות, לאלו שקיבלו טיפול משולב היה שיעור שהיה נמוך ב-83% מהשיעור בקרב חולים עם מעכב SGLT2 בלבד, ו-81% מתחת לשיעור בקרב חולים שקיבלו RA GLP-1 בלבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!