ההשפעה של מגפת הקורונה על המצב הכללי והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכיאטריות (Brain Behav)

במהלך מגפת הקורונה חלה החמרה בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, כך מדווחים חוקרים מנורבגיה במאמר שפורסם בכתב העת Brain and Behavior.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגפת הקורונה פגעה בחולים רבים ברחבי העולם, אך נראה כי הפגיעה חמורה יותר באלו עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המגפה על תחושת הרווח והבריאות הנפשית של חולים אלו, כולל הערכת ההשפעה של גורמים אפשריים הקשורים במגפה.

מדגם המחקר כלל 520 חולים עם הפרעות פסיכוטיות (75 חולים) והפרעה דו-קוטבית (445 חולים), אשר השלימו סקר אודות תחושת הרווחה והבריאות הנפשית בשלב המוקדם של מגפת הקורונה (בין 5 ביוני ועד 5 ביולי בשנת 2020).

מהנתונים עולה כי משתתפים רבים חוו הידרדרות בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית לאחר פרוץ המגפה, בפרט בשביעות הרצון מהחיים, משמעות החיים, תחושות חיוביות, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות/פגיעה עצמית. התאוששות מקשיים נפשיים הייתה הרבה פחות טובה לאחר פרוץ המגפה, בהשוואה למצב המתואר טרם מגפת הקורונה.

בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכוטיות תועדו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים עם הפרעה דו-קוטבית; אם כי החולים חוו החמרה משמעותית רק בתסמינים פסיכוטיים.

קרוב למחצית מהמשתתפים דיווחו על התמודדות עם המצב; עם זאת, מרבית הגורמים בעלי חשיבות אפשרית לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית השתנו לרעה, כולל היקף הטיפול ואיכות הטיפול. עליה בבדידות, יכולת התמודדות נמוכה, טיפול פסיכיאטרי לא-מספק במהלך המגפה, חשש מפני המגפה, עליה בתסמיני נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת ניבאו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר.

החוקרים כותבים כי במהלך מגפת הקורונה, חשוב במיוחד כי שירותי טיפול פסיכיאטרי יציעו את הטיפול הטוב ביותר בנסיבות הקיימות, עם דגש על בדידות, יכולות התמודדות, חשש מפני המגפה, נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת, במטרה לשפר ככל הניתן את תחושת הרווחה והבריאות הנפשית.

Brain Behav. Apr 6, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן