במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים לאחר טיפול כנגד ממאירות תאי קשקש של הראש והצוואר סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות תאי קשקש של הראש והצוואר או הטיפולים בממאירות זו עשויים להיות מלווים בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה. עם זאת, ישנם דיווחים סותרים אודות הקשר בין השניים וכעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין מאפייני הגידול ובין הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה לאחר לפחות שנה מהשלמת הטיפול כנגד הממאירות.
מחקר החתך כלל חולים עם ממאירות קשקשית של הראש והצוואר במרכז אוניברסיטאי גדול. כל החולים היו בגילאי 18 שנים ומעלה, ללא ממאירות למשך לפחות שנה, ללא טרכאוסטומיה או ליקוי מנטאלי. שאלון STOP-BANG, עם סף של 3 נקודות ומעלה, שימש לסיווג חולים בסיכון מוגבר או נמוך לדום נשימה חסימתי בשינה. נתונים אודות מאפייני הגידול וסוג הטיפול נאספו מהרשומות הרפואיות.
מדגם המחקר כלל 67 משתתפים (87% גברים; גיל ממוצע של 62 שנים) עם היקף צוואר ממוצע של 16.3 אינץ’, מדד מסת גוף ממוצע של 28.7 ק”ג/מ2. סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה תועד ב-60% מהמשתתפים.
מיקום הגידול, שלב הגידול וסוג הטיפול כנגד ממאירות לא היו שונים משמעותית בין קבוצות הסיכון השונות לדום נשימה חסימת בשינה. היפרליפידמיה הייתה נפוצה יותר בחולים בקבוצת סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה, בהשוואה לאלו בסיכון נמוך להפרעת הנשימה בשינה (40% לעומת 7%, בהתאמה; p=0.004).
מניתוח מתוקן לגיל עלתה מגמה של סיכון מוגבר כפליים לסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם גידול בבסיס הלשון, בהשוואה למיקומים אחרים (יחס סיכויים של 2.3, רווח בר-סמך 95% לש 0.9-6.4). לא תועד קשר בין שלב הגידול, הטיפול כנגד הממאירות וסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה.
לאור השכיחות הגבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם ממאירות קשקשית של הראש והצוואר, על רופאים לשאול אודות מאפיינים של הפרעת הנשימה בשינה בחולים עם היסטוריה של ממאירות זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!