בחולים עם שחמת כבד על-רקע אלכוהול תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה לחולים עם שחמת כבד על-רקע סיבות אחרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Mayo Clinic Proceedings.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 1,174 חולים עם שחמת כבד, אשר אושפזו ליחידות טיפול נמרת בין ינואר 2006 ועד דצמבר 2015. מבין אלו, 578 חולים אובחנו עם שחמת כבד על-רקע אלכוהול ו-596 חולים אובחנו עם שחמת כבד מסיבות אחרות. הם בחנו את שיעורי ההישרדות במהלך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ, במהלך האשפוז בבית החולים לאחר מעבר מיחידת טיפול נמרץ ו-30 ימים לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ.
מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה ביחידת טיפול נמרץ לא היו שונים משמעותית משיעורי התמותה בקרב חולים עם שחמת כבד על-רקע אלכוהול, בהשוואה לאלו עם שחמת כבד על-רקע סיבות אחרות (10.2% לעומת 11.7%, בהתאמה). עם זאת, בחולים עם שחמת כבד על-רקע אלכוהול תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית לאחר המעבר מיחידת טיפול נמרץ למחלקה אחרת בבית החולים (10% לעומת 6.5%, p=-0.04) ושיעורי תמותה גבוהים יותר 30 ימים לאחר השחרור מבית החולים (18.7% לעומת 11.2%, p<0.001).
מהנתונים עולה כי לא היה יתרון הישרדות להימנעות ממושכת מאלכוהול, בהשוואה לשיעורי ההישרדות באלו שלא הפסיקו לשתות אלכוהול. בנוסף, החוקרים קבעו כי למדד qSOFA (Quick Sequential Organ Failure Assessment) ערך מנבא מוגבל של אלח-דם ותמותה באשפוז.
ממצאי המחקר מעידים כי מדד qSOFA אינו מהווה כלי טוב לחיזוי הפרוגנוזה של אלח-דם ותמותה באשפוז בקרב חולים עם שחמת כבד. הם קוראים לפתח כלים טובים יותר לצד מיטת החולה במטרה לנבא זיהום ואלח-דם באוכלוסייה זו, כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים מתאימים.
החוקרים הופתעו מהעדר התועלת ההישרדותית של הימנעות מצריכת אלכוהול למשך שישה חודשים ומעלה לפני אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה לאלו שלא הפסיקו לשתות אלכוהול. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בהפסקה קצרה מדי של צריכת אלכוהול, כאשר מחקרים קודמים הציעו כי נדרשת הפסקת שתיית אלכוהול לתקופה של לפחות שנה עד שנה וחצי בטרם ניתן לזהות הבדל משמעותי בהישרדות חולים עם שחמת כבד על-רקע אלכוהול.
Mayo Clinic Proceedings 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!