פעילות גופנית מלווה בירידה תלוית-מינון בסיכון לתמותה מכל-סיבה בקרב מטופלים לאחר אירוע מוחי, בפרט חולים צעירים עם היסטוריה של אירוע מוחי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית ובין התמותה של מטופלים בקהילה ששרדו אירוע מוחי. הם התבססו על סקר Canadian Community Health Survey להערכת דיווח-עצמי על פעילות גופנית לאורך 4 שנות סקר ובחנו את הנתונים ממאגרים שכללו אבחנה קודמת של אירוע מוחי ואת נתוני תמותה מכל-סיבה.
פעילות גופנית נמדדה על-פי יחידות MET (Metabolic Equivalent) בכל שבוע ועמידה בהנחיות לפעילות גופנית מינימאלית הוגדרה בנוכחות לפחות 10 שעות MET בשבוע.
מדגם המחקר כלל 895 משתתפים בסקר עם אירוע מוחי קודם ו-97,805 ביקורות.
הקפדה על ההנחיות לפעילות גופנית לוותה בסיכון מופחת לתמותה באלו עם היסטוריה של אירוע מוחי (יחס סיכון מתוקן של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.73) ובביקורות (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.76).
החוקרים מדווחים כי בשתי הקבוצות תואר קשר מנה-תגובה בין היקף הפעילות הגופנית והיקף הירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה, עם ירידה מוקדמת חדה בסיכון לתמותה, כאשר רוב הירידה בסיכון תועד בהיקף פעילות של עד 20 שעות MET בשבוע.
בקרב אלו ששרדו אירוע מוחי בעבר, פעילות גופנית לוותה בירידה גדולה יותר בסיכון לתמותה מכל-סיבה באלו מתחת לגיל 75 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.21, רווח בר-סמך 95% של 0.10-0.43), בהשוואה לאלו בגילאי 75 שנים ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.42-1.12).
ממצאי המחקר תומכים במאמצים להפחתת חסמים להקפדה על פעילות גופנית ויישום תכניות המתמקדות בפעילות גופנית בקרב מטופלים בקהילה ששרדו אירוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!