במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת כליות כרונית המופנים להתערבות כלילית מילעורית, מתן Ticagrelor (ברילינטה) כטיפול יחיד הפחית את הסיכון לאירועי דמם, ללא עליה משמעותית בסיכון לאירועים איסכמיים, בהשוואה למתן Ticagrelor עם אספירין.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מחלת כליות כרונית על הבטיחות והיעילות של טיפול מונותרפי ב- Ticagrelor בקרב חולים המופנים להתערבות כלילית מילעורית.
החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקר TWILIGHT ובחנו את ההשפעות של טיפול ב- Ticagrelor עם וללא אספירין, בהתאם לתפקוד הכלייתי. המחקר כלל חולים שעברו השתלת תומכן מצופה-תרופה עם לפחות גורם סיכון קליני ואנגיוגרפי אחד. מחלת כליות כרונית הוגדרה בנוכחות קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ”ל/דקה.
לאחר שלושה חודשי טיפול משולב בברילינטה עם אספירין, חולים ללא-אירועים לאחר התערבות כלילית מילעורית חולקו באקראי לטיפול באספירין או פלסבו בשילוב עם ברילינטה למשך 12 חודשים נוספים.
מבין 6,835 חולים שחולקו באקראי ועם נתונים זמינים אודות התפקוד הכלייתי בתחילת המחקר, 1,111 חולים (16.3%) אובחנו כחולים במחלת כליות כרונית.
משלב Ticagrelor עם פלסבו הפחית את תוצא הסיום העיקרי של דימום בדירוג 2, 3, או 5 לפי סיווג BARC (Bleeding Academic Research Consortium), בהשוואה למטופלים במשלב Ticagrelor עם אספירין, הן בחולים עם מחלת כליות כרונית (4.6% לעומת 9.0%; יחס סיכון של 0.50, רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.80) והן באלו ללא מחלת כליות כרונית (4.0% לעומת 6.7%; יחס סיכון של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.75; p=0.508). עם זאת, הירידה האבסולוטית בסיכון הייתה גדולה יותר בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.
שיעורי תמותה, אוטם לבבי, או אירוע מוחי, לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות, ללא תלות בנוכחות מחלת כליות כרונית (7.9% לעומת 5.7%; יחס סיכון של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 0.88-2.22), או בהעדר מחלת כליות כרונית (3.2% לעומת 3.6%; יחס סיכון של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.20; p=0.111).
ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובבטיחות של מתן Ticagrelor ללא אספירין לחולים עם מחלת כליות כרונית המופנים להתערבות כלילית מילעורית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!