מחלת ליים עשויה להביא לעליה בסיכון למחלה פסיכיאטרית והתנהגות אובדנית (Am J Psychiatry)

בחולים עם מחלת ליים ייתכן סיכון מוגבר להפרעה פסיכיאטרית מכל סוג, להפרעות אפקטיביות והתנהגות אובדנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת ליים הינה מחלה המועברת ע”י עקיצת קרציה ועשויה להיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, אך מחקרים קודמים בנושא סבלו ממגבלות רובת. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ארצי במטרה לבחון את שיעורי הפרעות פסיכיאטריות לאחר מחלת ליים.

החוקרים התבססו על מאגרי נתונים ארציים מדנמרק וכללו את כל תושבי דנמרק בין השנים 1994 עד 2016 (כ-6.9 מיליון תושבים), במטרה לבחון את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות והתנהגות אובדנית בקרב אלו שאובחנו עם מחלת ליים (12,156 חולים).

מהנתונים עולה כי בקרב אלו עם אבחנה של מחלת ליים נרשמה עליה של 28% בסיכון להפרעות פסיכיאטריות מכל-סוג (יחס שיעורי היארעות של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.37), עליה של 42% בסיכון להפרעות אפקטיביות (יחס שיעורי היארעות של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.59), סיכון גבוה כפליים לניסיון אובדני (יחס שיעורי היארעות של 2.01, רווח בר-סמך 95% של 1.58-2.55) ועליה של 75%בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני (יחס שיעורי היארעות של 1.75, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.58), בהשוואה לאלו ללא מחלת ליים.

השיעור הגבוה ביותר של הפרעות פסיכיאטריות תועד במהלך 6 החודשים הראשונים לאחר האבחנה של מחלת ליים (יחס שיעורי היארעות של 1.96, רווח בר-סמך 95% של 1.52-2.52) ושיעורי  האובדנות הגבוהים ביותר תועדו במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר האבחנה (יחס שיעורי היארעות של 2.41, רווח בר-סמך 95% של 1.25-4.62).

בחולים עם למעלה מאירוע אחד של מחלת ליים תועד סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, הפרעות אפקטיביות ונסיונות אובדניים, אך לא נרשמה עליה בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים שאובחנו עם מחלת ליים באשפוז תועד סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, הפרעות מצב רוח, נסיונות אובדניים ואובדנות. חשוב כי רופאים יכירו את הסיבוכים הפסיכיאטריים האפשריים של המחלה הזיהומית.

Am J Psychiatry. Published online July 28, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן