מה בין צריכת קפה ובין נפח המוח והסיכון לדמנציה ואירועים מוחיים? (Nutr Neurosci)

שתיית שש כוסות קפה ויותר ביום מלווה בנפח מוח קטן יותר ועליה משמעותית בסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Nutritional Neuroscience.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קפה הינו משקה פופולארי מאוד ברחבי העולם, כאשר הקפאין הינו מרכיב מעורר של מערכת העצבים המרכזית. כעת הם ביקשו לקבוע את הקשר בין הרגלי צריכת קפה ובין נפח המוח או הסיכויים לדמנציה או אירוע מוחי.

החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי של הרגלי צריכת קפה בקרב 398,646 משתתפים במאגר UK BioBank (גילאי 37-73 שנים), כולל 17,702 משתתפים עם נתונים זמינים אודות בדיקת MRI. המשתתפים דיווחו על צריכת קפה יומית וסווגו לשבע קטגוריות: אלו שלא שתו קפה, אלו ששתו קפה נטול קפאין ואלו שתו פחות מכוס קפה אחת ביום, 1-2 כוסות קפה ביום, 3-4 כוסות קפה ביום, 5-6 כוסות קפה ביום, או למעלה מ-6 כוסות קפה ביום.

הם בחנו את הקשר בין נפח המוח ואת הסיכוי לדמנציה (4,333 מקרים חדשים) ואירוע מוחי (6,181 מקרים חדשים).

מהנתונים עולה קשר ליניארי הפוך בין הרגלי צריכת קפה ובין נפח המוח כולו, נפח החומר האפור, נפח החומר הלבן ונפח ההיפוקמפוס. עם זאת, אין עדויות התומכות בקשר עם נפח אות מוגבר בחומר הלבן.

הקשר בין צריכת קפה ובין דמנציה היה קשר לא-ליניארי, עם סיכוי מעט גבוה יותר לדמנציה בקרב אלו שלא שתו קפה ואלו ששתו קפה נטול-קפאין, בהשוואה לאלו ששתו 1-2 כוסות קפה ביום. עוד נרשם סיכון מוגבר לדמנציה בקרב משתתפים בקטגוריות הגבוהות של צריכת קפה, בהשוואה לצריכת 1-2 כוסות קפה ביום.

לאחר תקנון לכלל המשתנים, הסיכון לדמנציה בקרב אלו ששתו מעל 6 כוסות קפה ביום היה גבוה ב-53%, בהשוואה לאלו ששתו 1-2 כוסות קפה ביום (יחס סיכויים של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.83). הקשר בין צריכת קפה רבה (מעל 6 כוסות ביום) ובין אירוע מוחי לא היה מובהק סטטיסטית, אם כי לא ניתן לשלול השפעה חלשה של קפה על הסיכון הנ”ל (יחס סיכויים של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.37, p=0.055).

החוקרים כותבים כי מדובר בממצאים מטרידים ויש מקום להשלים מחקרים מבוקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות של קפה על המוח.

Nutr Neurosci. Published online June 24, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן