כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים את ההפרעה בתוך שלוש שנים (JAMA Psychiatry)

כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים פסיכוזה בתוך שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה קודמת מצאה כי הסיכון להתקדמות לפסיכוזה בחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה עומד על 18% לאחר 6 חודשים, 22% לאחר שנה אחת, 29% לאחר שנתיים ו-36% לאחר שלוש שנים. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון להתקדמות לפסיכוזה באוכלוסיה זו.

החוקרים בחנו נתונים משני מאגרים עד 1 בנובמבר, 2020, וערכו חיפוש ידני במקורות ממאמרים קודמים. הם כללו 130 מחקרים שדיווחו על הסיכון להתפתחות פסיכוזה ב-9,222 משתתפים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה (גיל ממוצע של 20.3 שנים, 55.3% גברים).

הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה לאחר חצי שנה עמד על 0.09 (רווח בר-סמך 95% של 0.07-0.1), לאחר שנה עמד הסיכון על 0.15 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.16), לאחר שנה וחצי נרשם סיכון של 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים הסיכון עמד על 0.19 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים וחצי נרשם סיכון של 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.29), לאחר שלוש שנים הסיכון עמד על 0.3 (רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.29), הסיכון עמד על 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.3) לאחר ארבע שנים ובשלב מאוחר יותר נרשם סיכון של 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.2-0.37).

מניתוח קפלן-מאייר עלה כי הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה עמד על 0.08 (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.09) לאחר חצי שנה, 0.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.15) לאחר שנה אחת, 0.17 (רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.19) לאחר שנה וחצי, 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.21) לאחר שנתיים, 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.26) לאחר שנתיים וחצי, 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.28) לאחר שלוש שנים, 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.29) לאחר שלוש וחצי שנים, 0.29 (רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.3) לאחר ארבע שנים ו-0.35 (רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.38) לאחר 10 שנים, כאשר יחס הסיכון התייצב לאחר ארבע שנות מעקב.

על-פי ניתוח מטה-רגרסיה, שיעור נמוך יותר של נשים ושיעור גבוה יותר של תסמינים פסיכוטיים לתקופה קצרה ומוגבלת נקשרו עם עליה בסיכון להתפתחות פסיכוזה. החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור קליני ממושך וטיפול מונע עשוי להועיל לקבוצת חולים זו.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן