מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-EHRA (European Heart Rhythm Association) עולה כי יש מקום להשלים בדיקות תקופתיות ולאורך חודשים-עד-שנים להערכת דיכאון וחרדה לחולים לאחר השתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), ולא רק בתקופה המוקדמת לאחר ההשתלה.
מדגם המחקר כלל 1,040 חולים לאחר השתלת ICD בפעם הראשונה בחייהם באחד מחמישה מרכזים ברחבי דנמרק. המשתתפים השלימו שאלונים להערכת דרגת החרדה, דיכאון ואיכות חיים והיו במעקב פרוספקטיבי עם הערכות חוזרות לאחר 3, 6, 12 ו-24 חודשים.
מקרים חדשים של חרדה ודיכאון זוהו בנוכחות מדדים חיוביים בסולם HADS (Hospital Anxiety and Depression Scale); דיכאון וחרדה תת-קלינית גם השפיעו על הסיכון.
מניתוח הנתונים עלה כי הסיכון להופעה חדשה של חרדה היה גבוה ב-66% באלו שהיו נשואים או עם בן/בת זוג, השתלת ICD כחלק ממניעה שניונית לוותה בעליה של 43% בסיכון הנ”ל, תפקוד ירוד נקשר עם עליה של 48% בסיכון להופעת חרדה לאחר השתלת ICD. מעניין לציין כי בקרב חולים עם סוג אישיות המוטרד באופן כרוני, המתאפיין בגישה פסימית וחרדה, ביחד עם עיכוב חברתי, נרשמה עליה של 150% בסיכון להתפתחות חרדה.
באשר להופעה חדשה של דיכאון, עישון לווה בעליה של 113% בסיכון להופעת דיכאון לאחר השתלת ICD, דיווחו עצמי על יכולת תפקודית ירודה לווה בעליה של 64% בסיכון הנ”ל ובקרב חולים עם סוג אישיות המוטרד באופן כרוני נרשמה עליה של 153% בסיכון לדיכאון חדש.
גיל מתקדם הפחית את הסיכון להופעה חדשה של חרדה בהיקף של 46% והפחית את הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר השתלת ICD בשיעור של 43%.
ממצאי המחקר מעידים כי רופאים מפספסים חולים רבים המפתחים הופעה חדשה של דיכאון או חרדה לאחר השתלת ICD, כאשר מעבר להשפעה על איכות החיים, להפרעות אלו עשויה להיות השפעה על הסיכון להפרעות קצב חדריות ותמותה. לאור זאת, בדיקת סקר חד-פעמית לזיהוי דיכאון או חרדה בסמוך להשתלת ICD אינה מספקת.
מתוך כנס ה-EHRA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!