נטל מחלות רקע גדול יותר בילדים עם טיקים בהשוואה לסטריאוטיפיות (מתוך כנס CNS-ICNA)

ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות, או חזרה קבועה על פעולה מורכבת באותה צורה בכל פעם, פונים להערכת נוירולוג בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לילדים עם הפרעות טיקים, כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס ה-CNS-ICNA אשר נערך באופן וירטואלי. ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות גם פונים בגיל צעיר יותר להערכה, בהשוואה לאלו עם הפרעות טיקים. בהשוואה לילדים עם טיקים, ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות סובלים גם פחות ממחלות רקע.

החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות וזיהו 63 ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות. הם התאימו לכל אחד מהילדים הללו ילד עם אבחנה ראשונה של הפרעת טיקים כרונית באותה שנה.

במסגרת המחקר נבחן מספר הביקורים הכולל, מחלות רקע והמלצות להתערבויות רפואיות. עוד ניתחו החוקרים את הנתונים מסקר מעקב שהיו זמינים עבור 20 מבין 63 ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות.

כפי שהוזכר לעיל, ילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות היו צעירים יותר בעת הביקור הראשון (גיל ממוצע של 5.6 שנים לעומת 7.1 שנים) ובביקור האחרון (גיל ממוצע של 6.5 שנים לעומת 9.8 שנים), כאשר סך הביקורים לרופא היה קטן יותר (1.8 לעומת 4.5), בהשוואה לילדים עם טיקים.

שלוש מחלות הרקע הנפוצות באוכלוסיה היו נפוצות יותר בילדים עם טיקים, בהשוואה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות. שיעורי הימצאות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עמדו על 27% בקרב אלו עם הפרעות סטריאוטיפיות, בהשוואה ל-48% באלו עם טיקים. שיעורי הימצאות הפרעה טורדנית-כפייתית עמדו על 8% בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות ועל 41% באלו עם טיקים. שיעורי הימצאות חרדה עמדו על 21% בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות ועל 63% באלו עם טיקים. בילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות תועדה גם שכיחות נמוכה יותר של מחלות נוירו-פסיכיאטריות, בהשוואה לילדים עם טיקים (0.7 לכל מטופל, לעומת 1.9 לכל מטופל).

הרופאים המליצו על תרופה אחת לפחות לטיקים ב-22% מהילדים עם טיקים. אין טיפול תרופתי זמין לילדים עם הפרעות סטריאוטיפיות. הרופאים המליצו על טיפול התנהגותי ל-13% מהילדים עם טיקים, אך לא תועדה המלצה דומה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות מאחר ולא תועדו מקרים של ליקוי תפקודי הדורש התערבות.  הרופאים גם סיפקו המלצות רבות יותר לטיפול תרופתי והתנהגותי למחלות רקע בילדים עם טיקים, בהשוואה לאלו עם הפרעות סטריאוטיפיות.

מתוך כנס CNS-ICNA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן