מחר, ב-12/10, נפתח הכינוס הבינ”ל הווירטואלי לחדשנות וטכנולוגיה ברפואת המוח ( BrainHIT2020)

בהשתתפות 61 מדינות!
יו”ר הכינוס העולמי: פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הנוירולוגי בישראל (בתמונה)

למרות החוסר החריף בתקני מיטות אשפוז וחוסר ברופאים נוירולוגים, הרי שבתחום  החדשנות וטכנולוגיות רפואת המוח, ישראל ניצבת בצמרת המדינות בעולם.

מחר ייפתח למשך יומיים, הכינוס הבינלאומי השני לחדשנות ולטכנולוגיה מתקדמת ברפואת המוח: BrainHIT2020
יו”ר הכינוס הוא: פרופ’ דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב”ם ויו”ר האיגוד הנוירולוגי.

פרופ’ טנה מוסר כי : “הכינוס הוא פלטפורמה להחלפת ידע בין קלינאים, מדעני מוח, אקדמיה ויזמים (חברות סטארט-אפ ותעשיית מדעי החיים בהיי-טק), המעורבים במערכת האקולוגית במוח. במשך יומיים, בשני ושלישי (12 13 באוקטובר), יוצגו ויידונו החידושים המוחיים האחרונים וטכנולוגיות הנוירו לקידום מוח בריא ולהפחתת נטל מחלות המוח והתנוונות עצבית”.

יוצגו ויידונו חדשנות וטכנולוגיה בתחום שבץ המוח, מיגרנה, טרשת נפוצה, שמירת בריאות המוח ונפש, מחלות ניווניות של המוח, נוירו-סטימולציה של המוח, טכנולוגיה דיגיטלית ולבישה ועוד, באמצעות סגל מרשים של מרצים מובילים מכל העולם.

לכינוס נרשמו יותר מ- 1,000 משתתפים מ- 61 מדינות, בהן: ארה”ב, גרמניה, בלגיה, בריטניה, דנמרק, ספרד, צרפת, פורטוגל, רוסיה, שוויץ, אוסטרליה, הודו, טאיוואן, יפן, ניו זילנד, סינגפור, קוריאה, ארגנטינה, מקסיקו, יוון וגם, איראן!, אלג’יר, טורקיה, מצרים, סודאן, ערב הסעודית, פקיסטן! וקטאר.  

לדברי פרופ’ דוד טנה: “כיו”ר הכינוס, חשוב היה לי לתת מקום מוביל לישראל כ “start-up nation” גם בתחום בריאות ורפואת המוח. אני קורא לסטודנטים לרפואה, לחוקרים וחוקרות, לרופאים צעירים ולמתעניינים בתחום המרתק של רפואת המוח, להיחשף להתפתחויות העצומות.

הכינוס יתמקד בתחומי המפתח הבאים:
– איך להיות רופא וממציא

– חידושים טכנולוגים בטיפול בשבץ מוח.
– חידושים וטכנולוגיות במגוון מחלות נוירולוגיות כגון נוירו-אימונולוגיה, הפרעות תנועה, דמנציה ומיגרנה.
– קידום בריאות מוח ושינוי מסלול התפקוד הקוגניטיבי ומניעת דמנציה.
– טכנולוגיות דיגיטליות ולבישות ברפואת המוח ושימוש בבינה מלאכותית.
– נוירומודולציה להפרעות מוחיות וממשקי מוח מחשב.
– הגברת החדשנות במוח וטכנולוגיות המוח

במושב הפתיחה מחר יברכו שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, והמדען הראשי ויו”ר רשות החדשנות, עמי אפלבאום.

קישור לכינוס: https://brain-hit.com/congress-program/

ההרשמה לכינוס – ללא עלות! בעזרת קוד רישום Free100.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן