הגבלת צריכת נתרן הינה אחת ההמלצות המרכזיות לחולים עם אי-ספיקת לב, לאור החשיבות של מאזן נוזלים בחולים אלו והתרמה של נתרן בתזונה לעודף נוזלים. המלצה זו נותרת למרות שבעשור האחרון עלו שאלות אודות ההשפעות השליליות של הגבלת נתרן על איכות החיים והפרוגנוזה של חולי אי-ספיקת לב, לאור העדר עדויות איכותיות התומכות בגישה זו.
הכותבים מסבירים כי אי-ספיקת לב, בפרט בנוכחות מקטע פליטה ירוד, מתאפיינת בהפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון כתגובה מפצה לשמירה על תפוקת הלב דרך הגברת אגירת נתרן ומים. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעות ארוכות הטווח של הפעלה זו על התקדמות אי-ספיקת לב. בנוסף, מערכות הסותרות את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית והפעלת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון גם משתנות בנוכחות אי-ספיקת לב ותורמות לכיווץ כלי דם ועומס נפח.
הנחיות של איגודים קרדיולוגים רבים ברחבי העולם תומכות בהגבלת צריכת נתרן בתזונה, אך בשל העדר עדויות באיכות גבוהה, אין הסכמה על הצריכה היומית המומלצת.
הנחיות ה-ACCF/AHA ממליצות על הגבלת נתרן מתונה בחולים עם אי-ספיקת לב תסמינית. בהתאם להמלצות ה-AHA משנת 2012, הנחיות ה- ACCF/AHA תומכות בהגבלת צריכת נתרן בתזונה אל מתחת ל-1,500 מ”ג/יום בכלל האוכלוסייה, כאשר סף זה מתאים גם בחולים עם אי-ספיקת לב שלב A ו-B. למרות שאין המלצה מדויקת לחולים עם אי-ספיקת לב בשלב מתקדם יותר, ההנחיות מציעות כי חולים אלו יגבילו את צריכת הנתרן אל מתחת ל-3,000 מ”ג/יום לשיפור התסמינים.
בניגוד לכך, הנחיות ה-ESC אינן קובעות צריכת סף מקסימאלית של נתרן בחולי אי-ספיקת לב, אלא מייעצות כנגד צריכה מופרזת (המוגדרת כצריכה של מעל 6,000 מ”ג מלח ביום, מקביל ל-2,400 מ”ג/יום של נתרן). הנחיות ה-CCS מציעות הגבלת צריכת נתרן בתזונה לטווח בין 2,000 ועד 3,000 מ”ג/יום (המלצה חלשה, עדויות באיכות נמוכה).
עדויות אפידמיולוגיות אודות השפעות הגבלת נתרן על התוצאות הקליניות בחולי אי-ספיקת לב הדגימו תוצאות סותרות. מחקר אחד הצביע על סיכון מוגבר להחמרת אי-ספיקת לב, בהשוואה להגבלת צריכת נתרן. מחקר אחר מצא כי הגבלת צריכת נתרן בתזונה הדגים הישרדות ללא-אירועים קצרה יותר בחולים עם אי-ספיקת לב קלה שהקפידו על דיאטה דלת-נתרן (מתחת ל-2,000 מ”ג/יום) וסיכון לנזק בחולים עם אי-ספיקת לב בדרגה מתונה-עד-חמורה שצרכו למעלה מ-3,000 מ”ג נתרן ביום. מחקר נוסף זיהה עליה של כ-70% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב או תמותה בחולים שצרכו פחות מ-2,500 מ”ג נתרן ביום.
מחקרים אקראיים ומבוקרים גם הדגימו תוצאות סותרות בכל הנוגע להגבלת צריכת מלח בחולי אי-ספיקת לב. מחקר אחד הדגים נטיה להפחתת שיעור האשפוזים החוזרים ועליה בהישרדות לאחר שנה אחת עם הגבלת נתרן לעד 2,400 מ”ג/יום ומחקר אחר הציע שיפור איכות חיים של חולים שצרכו עד 1,500 מ”ג נתרן ביום. מנגד, מחקרים אחרים הדגימו השפעות מזיקות של הגבלת צריכת נתרן בתזונה עם עליה בשיעור האירועים הקליניים עם צריכת נתרן נמוכה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין אם להגבלת צריכת נתרן בתזונה השפעה גדולה או קטנה יותר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית לעומת אקוטית ולקבוע מהו הגורם האמיתי המשפיע על התוצאות בחולים אלו, האם מדובר בצריכת נתרן, צריכת נוזלים, או הרכב הדיאטה בכללותו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!