נטילת ויטמין D מלווה בסיכון מופחת לדלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי (Cancer)

נטילת וויטמין D לפני התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית עשויה להפחית את הסיכון לדלקת מעי גס על-רקע הטיפול האימונותרפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין סמנים לחיזוי הסיכון לדלקת מעי גס בחולים המטופלים במעכבי בקרה חיסונית ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמים אפשריים הקשורים עם התפתחות דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי.

המחקר הרטרוספקטיבי התמקד בחולי מלנומה אשר היו במעקב במרכז הסרטן דנה-פרבר וטופלו במעכבי PD-1, מעכבי CTLA-4, או משלב של מעכבי בקרה חיסונית, בתקופה שבין מאי 2011 ועד אוקטובר 2017. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת המאפיינים הקליניים והמעבדתיים שנקשרו עם דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי.

מדגם הגילוי כלל 213 חולים, מהם 37 פיתחו דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי (17%). מבין 213 החולים, 66 קיבלו נטלו תוספי ויטמין D (31%) טרם התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית.

מניתוח רב-משתני עלה כי טיפול בוויטמין D לווה בסיכון מופחת להתפתחות דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי (יחס סיכויים של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.1-0.9). תוצאות אלו תועדו גם במדגם האישור (יחס סיכויים של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.2-0.9) שכלל 169 חולים, מהם 49 חולים עם דלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי (29%).

יחס נויטרופילים ללימפוציטים לפני-טיפול של 5 ומעלה ניבא סיכוי מופחת לדלקת מעי גס (יחס סיכויים של 0.34, רווח בר-סמך 95% של 0.1-0.9) רק במדגם הגילוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדובר במחקר הראשון המדווח כי בחולים שטופלו במעכבי בקרה חיסונית, נטילת תוספי וויטמין D מלווה בסיכון מופחת לדלקת מעי גס על-רקע טיפול אימונותרפי. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם דיווחים קודמים שתמכו בטיפול מניעתי בוויטמין D כנגד קוליטיס כיבית ומחלת שתל כנגד מאחסן.

Cancer. Published online June 22, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן