חוסר אסטרוגן על-רקע מנופאוזה עשוי לספק הסבר לסיבה בגינה הסיכון למחלת אלצהיימר הרבה יותר קטן בנשים, בהשוואה לגברים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההבדלים המגדריים בהופעה מאוחרת של מחלת אלצהיימר על-בסיס סמנים מוחיים (עומס עמילואיד ביתא באמצעות PiB-PET, ניוון עצבי על-פי FDG PET ובדיקת MRI).
החוקרים בחנו 121 משתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין (85 נשים, 36 גברים) בגילאי 40-65 שנים. במסגרת המחקר נבחנו מאפיינים קליניים (דוגמת גיל, השכלה, מצב APOE, היסטוריה משפחתית), רפואיים (דוגמת דיכאון, סוכרת, היפרליפידמיה), הורמונאליים (דוגמת מחלת בלוטת תריס, מנופאוזה) ואורח חיים (עישון, דיאטה, פעילות גופנית ופעילות אינטלקטואלית) כגורמי סיכון למחלת אלצהיימר. ניתוח סטטיסטי שימש להשוואת סמנים למחלת אלצהיימר בגברים ובנשים ולזיהוי גורמי סיכון על-רקע מגדרי.
שתי הקבוצות היו דומות במדדים הקליניים והקוגניטיביים. לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, בקרב נשים תועדו משקעי ביתא-עמילואיד גדולים ב-30% בבדיקת PiB PET, מטבוליזם גלוקוז ירוד בהיקף של 22% בבדיקת FDG PET ונפח קטן ב-11% של החומר האפור והלבן בבדיקת MRI, בהשוואה לגברים.
בגברים לא תועדו סמנים חריגים בהשוואה לנשים. התוצאות לא היו תלויות בגיל ונותרו מובהקות סטטיסטית כאשר החוקרים השלימו ניתוח מתוקן-גיל. מעבר למגדר נקבי, מצב המנופאוזה היה המנבא העקבי ביותר, אשר היה קשור בקשר ההדוק ביותר עם ההבדלים שזוהו בסמנים המוחיים, לאחריהם היו טיפול הורמונאלי, היסטוריה של כריתת רחם ומחלת בלוטת תריס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון הורמונאליים, בפרט מנופאוזה, מנבאים מחלת אלצהיימר בנשים בגיל העמידה. ממצאים אלו מרמזים לחלון הזדמנויות להתערבויות למניעת מחלת אלצהיימר בנשים בשלב מוקדם של תהליך ההזדקנות האנדוקריני.
Neurology. Published online June 24, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!