תזונה עשירה במגנזיום בהריון עשויה להפחית הריונות בסיכון בכ- 25% (Nutrition Reviews)

היחס בין רמות מגנזיום לבין מדדי הסיכון ללידה בטרם-עת

ניתוח וסיכום מחקר סקירה סיסטמטי ומטה-אנאליזה של מחקרים אקולוגיים, תצפיתיים ומחקרי התערבות.

מקור:, 01 June 2020 Nutrition Reviews.

תמצית ומסקנות:

עדויות שנצברו ממחקרים אקולוגיים, מחקרי תצפית ומחקרי התערבות מצביעים בעקביות שצריכת מגנזים בכמות מספקת במהלך חודשי ההיריון, מסייעים להורדת השכיחות של לידות בטרם-עת.

חשוב לציין שבישראל, עקב התפלת מי השתייה, הערכת החוקרים (פרופ’ אמיתי, פרופ’ שכטר) המעבר למים מותפלים הביא לחסר במגנזיום בקרב האוכלוסייה ולעליה בשכיחות התמותה ממחלות קרדיו-ואסקולריות. גם על פי מחקר של הכנסת משנת 2004, -60% מהנבדקים הצעירים סבלו מחסר מגנזים.

מכאן, סביר להניח, שהתועלת במתן תוסף מגנזיום לנשים הרות בישראל משמעותית בהפחתת הלידות המוקדמות על כל המשתמע מכך.

כותבי המאמר:

Yijia Zhang, Pengcheng Xun, Cheng Chen, Liping Lu, Michael Shechter, Andrea Rosanoff, Ka He

מבוא: ניסוי MAGPEE שפורסם ב- LANCET בשנת 2002, הראה כי שימוש במגנזיום פרנטרלי מונע בכ 50% לידות מוקדמות על כל המשתמע. מאז מגנזיום סולפאט משמש פרוטוקול למקרים של פרהאקלמפסיה ואקלמפסיה. השכל הישר מוביל ליישום מתן תוסף מגנזיום אוראלי במשך ההיריון לצורך מניעת פרהאקלמפסיה ואקלמפסיה  אולם הרבה לא נעשה בעניין.

לאחרונה פורסמה מטה אנליזה המבוססת על מספר מחקרים המצביעים שהרמה נמוכה של מגנזיום עלולה להשפיע על משך ההיריון, מאחר שמגנזיום משפיע על פעילות השריר החלק ברחם. מעט ידוע על הקשר שבין רמות המגנזיום או תוספי תזונה והסיכון ללידה הלידה בטרם עת.

מטרת הניסוי: לסכם את המידע של הרמות הגאולוגיות של המגנזיום ביחס לדרגת הסיכון של לידות בטרם-עת ממחקרים אקולוגיים, מחקרי תצפית ומחקרי התערבות.

מקורות המידע:

הרמות בקרקע של מגנזיום נלקחו מהמידע הגיאולוגי האמריקאי, קצב הלידות בטרם-עת נדלו מקרן March of Dimes Foundation.

כמו כן נסרקו ב-,Pubmed, Google Scholar מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים רלוונטיים עד לתאריך אפריל 2019 בעיתוני Peer-Review.

בחירת המחקרים:

מחקרי מקור שפורסמו בשפה האנגלית, בוצעו על בני אדם ושבהם הנבדקים נחשפו למגנזיום(בתזונה/צריכת תוספי תזונה/ביומרקרים) והסיכון ללידה בטרם-עת נבדק בהקשר.

מיצוי המידע:

11 מחקרים נכללו בסריקה הסיסטמתית. מטה-אנאליזה בוצעה על 6 מחקרים. הסיכון היחסי הכולל Overall Relative Risk(RR) ורווח בר-סמך של 95% לסיכון ללידה בטרם-עת בהקשר לשימוש בתוספי מזון של מגנזיום נבחנו במודל random effect.

תוצאות:

החוקרים ניתחו את מצב המגנזיום באדמה במדינות השונות בהשוואה לרמות המגנזיום אצל נשים בהריון וביחס למספר הלידות המוקדמות (לידת פגים על כל המשתמע מבחינת הסיכון).

המחקרים האקולוגיים גילו קשר הפוך מובהק סטטיסטי בין תכולת המגנזיום בקרקע וקצב הלידות בטרם-עת ברחבי ארצות הברית (r = −0.68; P < 0.001) כפי שמשתקף בתרשים המראה שבמקומות של רמות מגנזיום נמוכות אחוז הלידות המוקדמות 11.6% בעוד במקומות בהם יש יותר מגנזיום באדמה, במים והתזונה יותר עשירה במגנזיום, אחוז הלידות המוקדמות יורד ל 8.9% כלומר ירידה של כ- 25% בסיכון.

·         הממצאים של 11 מחקרי התערבות תומכים באופן כללי ביחס הפוך בין רמת המגנזיום בסרום לבין קצב הלידות בטרם עת.

·         מ-6 המחקרים האקראיים המבוקרים , שכללו 3,068 נשים בהריון בגילאים 20-35 שנים ו-352 פגים, ה-Pooled RR היה 0.58 ( 95%, 0.350.96, CI ) לנשים בקבוצת השימוש בתוסף מגנזיום בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מסקנות:

עדויות שנצברו ממחקרים אקולוגיים, מחקרי תצפית ומחקרי התערבות מצביעים בעקביות שצריכת מגנזים בכמות מספקת במהלך חודשי ההיריון, מסייעים להורדת השכיחות של לידות בטרם-עת.

חשוב לציין שבישראל, עקב התפלת מי השתייה, הערכת החוקרים (פרופ’ אמיתי, פרופ’ שכטר) המעבר למים מותפלים הביא לחסר במגנזיום בקרב האוכלוסיה ולעליה בשכיחות מחלות קרדיו-ואסקולריות. על פי מחקר של הכנסת משנת 2004, -60% מהנבדקים הצעירים סבלו מחסר מגנזים. מכאן סביר להניח, שהתועלת בהוספת מגנזיום לתזונת נשים הרות בישראל משמעותית בהפחתת הלידות המוקדמות על כל המשתמע מכך.

Do Women With Pre-Eclampsia, and Their Babies, Benefit From Magnesium Sulphate? The Magpie Trial: A Randomised Placebo-Controlled Trial

Douglas AltmanGuillermo CarroliLelia DuleyBarbara FarrellJack MoodleyJames NeilsonDavid Lancet, 2002 Jun 1;359(9321):1877-90.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן