עליה בטמפרטורה הסביבתית מלווה בעליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות (PLoS One)

לצד העליה בטמפרטורה הסביבתית חלה עליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת PLoS One.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משנת 1880, השנה בה החלו לתעד את הטמפרטורה הגלובאלית, נרשמה עליה ממוצעת בטמפרטורה העולמית בהיקף של 1.4 מעלות פרנהייט; כאשר שני-שליש מהעליה בטמפרטורה תועדה במהלך 40 השנים האחרונות. החוקרים מציינים כי 8 מבין 10 השנים החמות ביותר ב-48 מדינות בארצות הברית תועדו לאחר שנת 1998. השנה בה תועדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר הייתה שנת 2016.

ידוע היטב כי טמפרטורות גבוהות יותר עשויות להשפיע לרעה על הבריאות הגופנית. מצוקה עקב חום עלולה להוביל למצבים דוגמת פריחה עורית והתכווצויות שרירים, אך ייתכנו גם השפעות חמורות יותר על מספר מערכות איברים, כולל מערכת העצבים המרכזית והמערכת הסירקולטורית.

להערכת ההשפעה של טמפרטורה סביבתית על הבריאות הנפשית, החוקרים בחנו את הנתונים מסקרי בריאות של ה-CDC אודות 3 מיליון תושבי ארצות הברית בין השנים 1993-2010. הרוב הסכימו כי טמפרטורה יומית ממוצעת בטווח 60-70 מעלות פרנהייט הינה הטווח בו מרבית האנשים חשים בנוח.

מהתוצאות עלה כי תוספת יום אחד בו הטמפרטורה הממוצעת עלתה מעבר ל-80 מעלות פרנהייט לוותה בעליה של 0.3% בסיכוי לדיווח על בריאות נפשית ירודה. תוספת של יממה אחת בה הטמפרטורה הממוצעת הייתה מתחת ל-20 מעלות פרנהייט לוותה בירידה של 0.8% בסיכוי לדיווח על הפרעות פסיכיאטריות במהלך החודש הקודם. מהממצאים עלה עוד כי בימים קרים באופן חריג, הסיכוי להתלונן על בעיות נפשיות היה קטן יותר.

עוד מדווחים החוקרים כי תקופה של 10 ימים עוקבים בהם נרשמו טמפרטורות גבוהות לוותה בעליה ניכרת בבעיות פסיכיאטריות. בדומה, רצף של ימים קרים לווה בירידה משמעותית בבעיות פסיכיאטריות.

ממצאי המחקר מעידים כי אלו שהתגוררו באזורים חמים יותר בארצות הברית, לא התרגלו בהכרח להשפעות של מזג האוויר החם. תקופה ממושכת של ימים חמים הובילה לעליה בסיכוי לדווח על בעיות פסיכיאטריות בכל האזורים ברחבי המדינה.

החוקרים בחנו גם את ההשפעה הכלכלית של מזג אוויר חם ובריאות נפשית ומצאו כי הנשאלים היו מוכנים לשלם בין 2.60 עד 4.60 דולרים בכדי להימנע מיום חם נוסף והשפעותיו על הבריאות הנפשית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, אשר יתבססו על נתוני מזג האוויר משנת 2010 במטרה לבחון את המתאם בין הבריאות הנפשית ובין הטמפרטורות המקומיות.

PLoS One. March 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן