אירועים מוחיים שקטים נפוצים בחולים לאחר ניתוח לא-לבבי (The Lancet)

מתוצאות מחקר NeuroVISION שפורסמו בכתב העת The Lancet עולה כי אבחנה של אירוע מוחי סמוי סביב ניתוח לא-לבבי די נפוצה ומזוהה באחד מכל 14 חולים בגילאי 65 שנים ומעלה לאחר ההתערבות, כאשר ממצא זה מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית שנה אחת לאחר הניתוח.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אבחנה של אירוע מוחי סמוי סביב ניתוח, אשר הוגדר כזיהוי אוטם מוחי חד בבדיקת MRI לאחר ניתוח לא-לבבי בחולה ללא תסמינים קליניים של אירוע מוחי, ובין ירידה קוגניטיבית שנה לאחר הניתוח.

מחקר NeuroVISION היה מחקר עוקבה תצפיתי, שנערך ב-12 מרכזים בתשע מדינות וכלל הערכה של חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר השלימו ניתוח לא-לבבי אלקטיבי והשלימו בדיקת MRI לאחר הניתוח. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין אירוע מוחי סמוי ובין התוצא העיקרי שכלל ליקוי קוגניטיבי, אשר הוגדר בנוכחות ירידה של לפחות שתי נקודות במדד Montreal Cognitive Assessment מתחילת המחקר עד לאחר שנה אחת.

בתקופה שבין 24 במרץ, 2014, ועד 21 ביולי, 2017, גויסו למחקר 1,114 משתתפים, מהם 78 אובחנו עם אירוע מוחי סמוי סביב הניתוח (7% מהחולים). בקרב חולים שהשלימו את המעקב לאחר שנה אחת, הידרדרות קוגניטיבית שנה לאחר הניתוח תועדה ב-29 חולים (42%) מבין 69 משתתפים עם אירוע מוחי סמוי סביב הניתוח וב-274 משתתפים (29%) מבין 932 משתתפים ללא אירוע מוחי סמוי (יחס סיכויים מתוקן של 1.98, עליה אבסולוטית בסיכון של 13%, p=0.0055).

אירוע מוחי סמוי נקשר גם עם סיכון מוגבר לדליריום סביב הניתוח (יחס סיכון של 2.24, עליה אבסולוטית בסיכון של 6%, p=0.030) והתקף איסכמי חולף או אירוע מוחי סמוי לאחר שנה אחת של מעקב (יחס סיכון של 4.13, עליה אבסולוטית בסיכון של 3%, p=0.019).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לקבוע גישות למניעה וטיפול במקרים של אירוע מוחי שקט סביב ניתוחים לא-לבביים.

The Lancet 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן