במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול אנטי-תרומבוטי (נוגדי-קרישה או נוגדי-טסיות) מלווה בסיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי או חסר נוירולוגי מוקדי משנית למומים מחילתיים במוח, בהשוואה לסיכון במקרים בהם לא ניתן טיפול אנטי-תרומבוטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחלק מהחולים עם מומים מחילתיים במוח נמנעים ממתן טיפול אנטי-תרומבוטי, בשל אי-ודאות בנוגע לבטיחות תרופות אלו באוכלוסיית חולים זו. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם טיפול אנטי-תרומבוטי מלווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי במבוגרים עם מומים מחילתיים מוחיים.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה, מבוסס-אוכלוסיה, אשר התבסס על נתוני מאגר Scottish Audit of Intracranial Vascular Malformations, אשר זיהה באופן פרוספקטיבי מטופלים בגילאי 16 שנים ומעלה אשר התגוררו בסקוטלנד ואובחנו לראשונה עם מום מחילתי מוחי במהלך השנים 1999-2003 או 2006-2010. הם בחנו את הקשר בין טיפול אנטי-תרומבוטי לאחר התייצגות ראשונה ואת ההופעה של דימום תוך-גולגולתי או חסר נוירולוגי מוקדי קבוע או מתקדם משנית למום מחילתי לאורך 15 שנות מעקב. עוד השלימו החוקרים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, במסגרתן השלימו חיפוש במאגרי Ovid MEDLINE ו-Embase לזיהוי מחקרים השוואתיים לחישוב יחס שיעורי היארעות דימום תוך-גולגולתי, בהתאם לטיפול אנטי-תרומבוטי.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 300 מבין 306 חולים עם מום מחילתי מוח, אשר ענו על קריטריוני המחקר. מבין אלו, 61 חולים נטלו טיפול אנטי-תרומבוטי (10 מבין 61 נטלו נוגדי-קרישה) לאורך מעקב ממוצע של 7.4 שנים. מהנתונים עלה כי טיפול אנטי-תרומבוטי לווה בסיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי או חסר נוירולוגי מוקדי (חולה אחד מבין 61 חולים [2%] לעומת 29 מבין 239 ביקורות [12%], יחס סיכון מתוקן של 0.12, p=0.037).
במטה-אנליזה של שישה מחקרי עוקבה (1,342 חולים), טיפול אנטי-תרומבוטי לווה בסיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי (3% לעומת 14%, בהתאמה; יחס שיעורי היארעות של 0.25, p<0.0001).
ממצאי המחקר מספקים הוכחות לבטיחות טיפול אנטי-תרומבוטי בחולים אלו והחוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!