האם באמת יש חשיבות לצום לפני בדיקות דם להערכת רמות כולסטרול בדם? (JAMA Intern Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי צום לרוב אינו משפיע על רמות השומנים בדם והשלמת בדיקת דם להערכת פרופיל השומנים זמן קצר לאחר-ארוחה אינה מובילה לסיווג שגוי של הסיכון למחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את רמות השומנים בדם בזמן צום ולא-בצום עם התוצאים הכליליים והוסקולאריים ולבחון אם גישה המבוססת על בדיקות דם שלא בצום, במקום הערכת פרופיל הכולסטרול בצום, עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון של נבדקים המשלימים בדיקות סקר להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מעקב פרוספקטיבי ממחקר שכלל 8,270 מבין 10,305 משתתפים בזרוע ASCOT-LLA (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes TrialLipid Lowering Arm) עם מדידת רמות שומנים בדם בצום ולא בצום במרווח של ארבעה שבועות. מדגם המחקר כלל 6,855 משתתפים ללא מחלה וסקולארית קודמת וחציון משך המעקב עמד על 3.3 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר כלל אירועים כליליים מג’וריים (אוטם לבבי לא-פטאלי ומחלה כלילית פטאלית. ניתוח משני בחן אירועים כליליים טרשתיים (כולל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ותמותה עקב מחלה כלילית טרשתית).

מבין 8,270 משתתפים (82.1% גברים, גיל ממוצע של 63.4 שנים), דגימות שלא בצום הדגימו רמות טריגליצרידים גבוהות יותר באופן מתון ורמות כולסטרול דומות, בהשוואה לדגימות בצום. הקשר בין רמות שומנים שלא בזמן צום ובין אירועים כליליים היה דומה לקשר שתועד עם רמות שומנים בצום. לדוגמא, יחס הסיכון המתוקן לכל 40 מ”ג/ד”ל של חלקיקי LDL (Low Density Lipoprotein) עמד על 1.32 (p=0.007) עם רמות שומנים שלא בצום ועל 1.28 (p=0.008) עם רמות שומנים בצום.

באשר לקבוצת מניעה ראשונית, יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.42 (p=0.003) עם רמות שלא בזמן צום ועל 1.37 (p=0.003) עם רמות שומנים בדם בזמן צום.

התוצאות היו עקביות לפי קבוצת הטיפול (Atorvastatin Calcium במינון 10 מ”ג/יום או פלסבו) ודומות בהערכת אירועים כליליים טרשתיים.

החוקרים מדווחים על מתאם גבוה (94.8%) של סיווג הולם של הנבדקים לקטגוריות סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים עם פרופיל שומנים בזמן צום או שלא בזמן צום.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי מדידה שגרתית של רמות שומנים בדם שלא בזמן צום מסייעת בהערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים וקביעת הצורך בטיפול, כולל החלטה על צורך בהתחלת טיפול בסטטינים.

JAMA Intern Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן