מומחי ה-AAN ממליצים על טיפול התנהגותי לפני תרופות בחולים עם תסמונת טורט (מתוך כנס ה-AAN)

טיפול בתסמונת טורט צריך להתחיל בהתערבות התנהגותית מקיפה לטיפול בטיקים (Comprehensive Behavioral Intervention for Tics או CBIT), כך עולה מהנחיות חדשות מטעם ה-American Academy of Neurology, ללא טיפול תרופתי אלא במקרה של העדר תגובה הולמת ל-CBIT. יתרה מזאת, במקרים קלים של תסמונת טורט, בהם הטיקים לא מפריעים למהלך החיים התקין, ייתכן כי אין צורך כלל בטיפול.

צוות רב-מקצועי שכלל 9 רופאים, שני פסיכולוגים ושני נציגי מטופלים פיתח את ההנחיות הללו לטיפול. ההנחיות התבססו על סקירה שיטתית ועקבו אחר הליך ההיענות של ה-Institute of Medicine במטרה להבטיח שקיפות ומעורבות של החולים.

המסמך כולל 46 המלצות בנוגע להערכת וניהול טיקים בחולים עם תסמונת טורט והפרעת טיקים כרונית. אלו כללו המלצות בנושא ייעוץ אודות המהלך הטבעי של הפרעת טיקים, הדרכה של המורים והעמיתים, הערכה של תחלואה נלווית והערכה תקופתית חוזרת של הצורך בהמשך טיפול.

אפשרויות הטיפול צריכות להיות מותאמות אישית והבחירה תתקבל בעקבות החלטה משותפת בין המטופל, המטפל והרופא, לאחר התייחסות ליתרונות והנזקים של כל טיפול ונוכחות הפרעות נלוות. אפשרויות הטיפול כוללות מעקב זהיר, CBIT, או טיפול תרופתי.

טיפול CBIT כולל תכנית טיפול מותאמת, המורכבת מאימוני היפוך-הרגלים (Habit-Reversal Training), אימון הרפיה והתערבות תפקודית להתמודדות עם מצבים בהם חלה החמרה בטיקים. התכנית הבסיסית ניתנת לאורך שמונה מפגשים, אם כי לעיתים נדרש אימון ממושך יותר כאשר לחולים מודעות ירודה לטיקים או בנוכחות נטל כבד של סיבוכים פסיכיאטריים. טיפול CBIT כולל שני מרכיבים: אימון מודעות לזיהוי הדחפים והיפוך הרגלים לאימון החולים להתמודד עם הדחפים ללא הטיקים.

ההנחיות כוללות גם התייחסות לגירוי מוחי עמוק והמומחים מזהירים כי מרכזים מעטים מנוסים בטיפול זה בחולים עם תסמונת טורט ואין הסכמות אודות היעד המוחי האופטימאלי לטיפול בטיקים. ההמלצה היא לשמור אפשרות זו לחולים לאחר כישלון טיפול התנהגותי ותרופתי ולהשלים בדיקות סקר מקיפות לזיהוי החולים בהם התועלת הרבה יותר לצד הסיכון הנמוך ביותר משנית להתערבות.

בהנחיות נכללות גם המלצות כיצד להציע ולעקוב אחר טיפולים אלו. עוד נכללות המלצות אודות ההערכה והשימוש בגירוי מוחי עמוק במבוגרים עם טיקים חמורים ועמידים לטיפול וכן הצעות למחקר עתידי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן