כאחד מכל ארבעה אנשים באוכלוסיה צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו (N Engl J Med)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי כאחד מכל ארבעה אנשים ברחבי העולם צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו, כאשר באוכלוסיות מסוימות המגמה הרבה יותר גרועה, ככל הנראה בשל שילוב של אורחות חיים וגורמים סוציו-דמוגרפיים אזוריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון במהלך החיים לאירוע מוחי ברמת האזור, המדינה והעולם, על-בסיס נתונים ממחקר מקיף להערכת שיעורי ההימצאות של מחלות מג’וריות. הם התבססו על נתוני מחקר GBD (Global Burden of Disease) משנת 2016 להערכת היארעות אירועים מוחיים וסיכון מתחרה לתמותה מכל-סיבה פרט לאירוע מוחי, בכדי לחשב את הסיכון המצטבר במהלך החיים לאירוע מוחי ראשון, אירוע מוחי איסכמי, או אירוע מוחי המורגי, בקרב מבוגרים בגילאי 25 שנים ומעלה. הם גם ערכו השוואה של הערכות הסיכון במהלך החיים בשנים 1990 ו-2016.

המדינות סווגו לחמי שונים לפי מדד סוציו-דמוגרפי (SDI או Sociodemographic Index) ששימש במחקר GBD והשלימו השוואה של הסיכונים בין החמישונים.

הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 שנים והלאה עמד על 24.9%; הסיכון בקרב גברים עמד על 24.7% ובנשים 25.1%. הסיכון לאירוע מוחי איסכמי עמד על 18.3%, כאשר הסיכון לאירוע מוחי המורגי עמד על 8.2%.

במדינות בעלות מדד סוציו-דמוגרפי גבוה (SDI גבוה), הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים עמד על 23.5%, באלו בעלות מדד סוציו-דמוגרפי בינוני-גבוה עמד סיכון זה על 31.1% (הסיכון הכי גבוה) ובמדינות בעלות מדד נמוך תועד סיכון של 13.2% (הסיכון הכי נמוך).

הסיכון הגבוה ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים היה באזור מזרח-אסיה (38.8%), לאחריו מרכז אירופה (31.7%) ומזרח אירופה (31.6%), כאשר הסיכון המשוער הנמוך ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים תועד בחלק המזרחי של אפריקה מדרום לסהרה (11.8%).

הסיכון העולמי הממוצע לאירוע מוחי במהלך החיים עלה מ-22.8% בשנת 1990 ל-24.9% בשנת 2016, עליה יחסית של 8.9%; הסיכון המתרה לתמותה מכל-סיבה אחרת פרט לאירוע מוחי, נלקח בחשבון בחישוב זה.

בשנת 2016, הסיכון העולמי לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 והלאה עמד על כ-25% בקרב גברים ונשים. הממצאים הצביעו על שונות גיאוגרפית בסיכון לאירוע מוחי במהלך החיים, עם הסיכון הגבוה ביותר במזרח אסיה, מרכז אירופה ומזרח אירופה.

N Engl J Med 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן