הפרעות שינה הולכות יד ביד עם הפרעות פסיכיאטריות (מתוך כנס ה- Research Conference on Sleep and the Health of Women)

הבדלים מגדריים בשינה עשויים להסביר את ההבדלים בתחלואה נוירו-פסיכיאטרית שמפתחים גברים ונשים, עם השפעה אפשרית על הטיפול במקרים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-Research Conference on Sleep and the Health of Women. לדברי החוקרים, בחולה המתייצג עם הפרעות שינה קיים סיכוי גדול כי קיימת גם הפרעה פסיכיאטרית ברקע.

החוקרים הסבירו כי עדויות אפידמיולוגיות הציעו כי הפרעות נוירולוגיות או נוירו-פסיכיאטריות מסוימות הן נפוצות יותר בגברים מנשים. לדוגמא, סכיזופרניה נפוצה יותר בגברים ומחלת אלצהיימר נפוצה יותר בנשים. במהלך הכנס הם תהו אם ההבדלים בשינה של גברים ונשים עשויים להשפיע על הפרעות אלו.

יש עדויות לפיהן נשים ישנות יותר מגברים, ממצא שנוי במחלוקת, אך בנשים תועדה באופן עקבי פעילות גלים איטיים רבה יותר באזור הפרה-פרונטלי, בהשוואה לגברים. עם זאת, הסיבות להבדלים אלו אינן ברורות.

נשים נוטות גם לישון מוקדם יותר ולקום מוקדם יותר מגברים, באוכלוסיה זו שיעורים גבוהים יותר של אינסומניה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) ושיעורים נמוכים יותר של דום נשימה בשינה. בהתמקדות בהפרעות שינה ספציפיות והקשר עם הפרעות פסיכיאטריות, החוקרים התמקדו בממצאים הנוגעים לשלושה תחומים:

1)     דיכאון ונדודי שינה אינסומניה כרונית מנבאת מאוד התפתחות דיכאון, כאשר באלו עם אינסומניה סיכוי גבוה פי 2.5 להתפתחות דיכאון, בהשוואה לאלו ללא הפרעות שינה. מבחינה קלינית, ההמלצה היא לקבוע את נדודי השינה כיעד טיפול ביחד עם טיפול ספציפי לדיכאון בחולים עם הפרעות מצב רוח.

2)     מחלת אלצהיימר אינסומניה מלווה בעליה של פי 1.5 בסיכון למחלת אלצהיימר. בנשים שיעורי אינסומניה גבוהים יותר, בעיקר לאחר מנופאוזה. בנשים גם שיעורים גבוהים יותר של מחלת אלצהיימר כשני-שליש מחולי אלצהיימר הן נשים. קשרים אלו מעלים את השאלה אם אינסומניה עשויה לתרום באופן כלשהו לשיעור המוגבר של מחלת אלצהיימר בנשים.

3)     סכיזופרניה מעניין לציין כי שיעורי סכיזופרניה בגברים גבוהים פי 1.4, בהשוואה לנשים. לא רק שגברים נוטים למחלה יותר מנשים, אלא גם שהמחלה מתחילה בשלב מוקדם יותר והגברים מגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי. עם זאת, לא זוהה סיכון גנטי תלוי-מגדר עם מחלה זו. בחולי סכיזופרניה נטיה לאבד את כישורי השינה (Sleep Spindles) ובנשים כישורים רבים יותר מגברים, דבר המעלה את השאלה אם זהו מנגנון הגנה מפני סכיזופרניה. אין ספק כי דרושים מחקרים נוספים בנושא זה.

מתוך כנס ה- Research Conference on Sleep and the Health of Women

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן