גירוי מוחי בזמן שינה עשוי לשפר את הזיכרון (Journal of Neuroscience)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

טכנולוגיה של גירוי מוחי באמצעות closed-loop transcranial altering-current stimulation (tACS) המבוצע בזמן שינה עשוי לשפר את הזיכרון. כך על פי מחקר חדש שפורסם ב Journal of Neuroscience ב 23 ביולי 2018.

תהליך העברת הזיכרונות מההיפוקמפוס לנאו-קורטקס והפיכתם לזיכרונות לטווח רחוק נמצא כקשור ותלוי בשינה. תהליך זה כרוך בשינויים בפוטנציאל החשמלי המבטא אוסילציות עצביות (neural oscillation).

במחקר זה השתמשו החוקרים במערכת closed loop tACS על מנת להתאים את הפאזה ואת התדירות של אוסצילציות של גלי איטיים במהלך השינה.

במחקר זה בדקו החוקרים את השפעת האוגמנטציה של גלים איטיים אנדוגנים (endogenous slow-wave oscillations) על ידי tACS, בתהליך גיבוש החוויות האחרונות לזיכרון לטווח ארוך.

המחקר כלל 21 מתנדבים, מהם 16 סיימו את המחקר (3 מתוכם נשים). הגיל הממוצע היה 22. המשתתפים במחקר עברו אימון טרם שנת לילה על משימת זיהוי ויזואלי עליהם היה לאתר בתמונה שהוצגה להם אלמנטים חבויים. במהלך שנת הלילה שלאחר האימון, בוצע closed-loop slow wave detection and stimulation על מנת להעביר tACS התואם את הפאזה ואת התדירות של האוסצילציה הדומיננית בתדר של 0.5-1.2Hz. איכות ביצוע המשימה נבדקה ביום שלמחרת על ידי שימוש בתמונות אשר חלקן היו זהות לתמונות עליהם אומנו המשתתפים (“repeated“) וחלקן נוצרו מתוך התמונות המוכרות אך עם זווית ראיה חדשה (“generalized“).

התוצאות הראו כי גירוי tACS במהלך השינה שיפר את הדיוק בזיהוי האלמנטים החבויים בתמונות שהוצגו, בהשוואה ללילות בהם לא בוצע ה tACS (sham nights). ממצא זה היה נכון לתמונות המוכללות (generalized) אך לא הזהות (repeated).

החוקרים הסיקו מתוצאות אלה כי אוגמנטציה של endogenous slow wave oscillations באמצעות tACS עשויה לשפר את גיבוש הזיכרונות על ידי שיפור ה generalization של הזיכרון.

ד”ר דקסטר, נוירולוג מ Mayo Clinic במינסוטה, מציין כי מחקר זה הינו מחקר טכני ולא ברורה הרלוונטיות שלו לפרקטיקה הקלינית. בנוסף, המדגם בו קטן מאד, דבר המקשה על הסקת מסקנות. בכל מקרה, מחקרים נוספים דרושים על מנת לתקף את הטכנולוגיה המוצעת במחקר זה.

Closed-Loop Slow-Wave tACS Improves Sleep-Dependent Long-Term Memory Generalization by Modulating Endogenous Oscillations. Journal of Neuroscience. July 23, 2018.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן