עיכוב Interleukin-1β עם Canakinumab (אילאריס) מפחית אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקרב חולים עם טרשת עורקים בסיכון גבוה ומחלת כליות כרונית, בפרט באלו עם תגובה אנטי-דלקתית משמעותית לטיפול ראשוני. התועלת הקרדיווסקולארית הנ”ל לא באה על חשבון שיעור גבוה יותר של סיבוכים כלייתיים.
השערת החוקרים הייתה כי Canakinumab עשוי להפחית אירועים קרדיווסקולאריים ולשפר תפקוד כלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית, לאחר אוטם שריר הלב. מדגם המחקר כלל חולים יציבים לאחר אוטם שריר הלב עם רמות hsCRP של 2 מ”ג/ליטר ומעלה, אשר חולקו באקראי לקבוצת פלסבו או אחד מבין שלושה מינוני Canakinumab (50, 150, או 300 מ”ג), שניתן תת-עורית אחת לשלושה חודשים.
מבין 10,061 המשתתפים במחקר, ב-1,875 (18.6%) קצב הפינוי הגלומרולארי היה נמוך מ-60 מ”ל/דקה. בחולים אלו עם מחלת כליות כרונית בדרגה בינונית תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של סיבוכים וסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו עם קצב פינוי גלומרולארי גבוה יותר (6.92 לעומת 4.13 ל-100 שנות-אדם). הקצאה אקראית לקבוצת טיפול ב-Canakinumab הפחיתה את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקרב אלו עם מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 0.82), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה באלו בהם רמות hsCRP תחת טיפול היו נמוכות מ-2 מ”ג/ליטר לאחר נטילת המנה הראשונה (יחס סיכון של 0.68). השפעות דומות תועדו בקרב אלו עם אלבומינוריה או סוכרת בתחילת המחקר.
לטיפול ב- Canakinumab לא הייתה השפעה חיובית או שלילית משמעותית על מדדים עוקבים של קצב פינוי גלומרולארי, קריאטינין, יחס קריאטינין:אלבומין, או סיבוכים כלייתיים במהלך המעקב.
J Am Coll Cardiol. 2018 May 29;71(21):2405-2414
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!