תחושת דמורליזציה נפוצה בקרב חולי פרקינסון ועשויה להשפיע על התגובה לטיפול תרופתי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דמורליזציה, השונה במאפייניה מדיכאון, הינה בעיה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד המוטורי. לדבריהם, כ-20% מחולי פרקינסון עשויים לסבול מדמורליזציה, כאשר חלק גדול מהם אינם סובלים מדיכאון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של דמורליזציה בחולי פרקינסון. חולים עם מחלת פרקינסון וביקורות גויסו באופן פרוספקטיבי ממרפאות הפרעות תנועה. דמורליזציה הוגדרה בנוכחות מדד חיובי בשאלון Diagnostic Criteria for Psychosomatic Research, Demoralization או בנוכחות מדד של 24 נקודות ומעלה לפי Kissne Demoralization Scale. דיכאון הוגדר בנוכחות מדד Patient Health Questionnaire-9 של 10 נקודות ומעלה.

החוקרים מדווחים כי שכיחות דמורליזציה עמדה על 18.1% בקרב 94 חולי פרקינסון ועל 8.1% מבין 86 מהביקורות (p=0.05). פרט לכך, שתי קבוצות היו דומות בגיל, מין, רמת השכלה, רמת הכנסה, גזע ומצב משפחתי. למרות שדמורליזציה הייתה קשורה בקשר הדוק עם דיכאון, זוהו חולים עם הפרעה אחת, אך ללא השניה. בקרב משתתפים עם מחלת פרקינסון, 7 מבין 19 (36.8%) חולים עם דיכאון, לא סבלו מדמורליזציה ו-5 מבין 17 (29.4%) מאלו עם דמורליזציה לא סבלו מדיכאון.

במדגם כולו, נוכחות מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 2.60) נקשה עם דמורליזציה, ביחד עם גיל צעיר יותר ואדם לא-נשוי בהווה. בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון, גיל צעיר יותר ומדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, part III נקשרו עם דמורליזציה (יחס סיכויים של 1.06).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דמורליזציה הינה תופעה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי. במקרים של דמורליזציה, החולים סובלים מחוסר יכולת להתמודד עם מצבם, כך שמדובר בתופעה שונה מדיכאון. גישות הטיפול גם כן שונות ולכן חשוב לזהות דמורליזציה בחולי פרקינסון.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן